המקצב שמקורו בברזיל, הינו הדגשה ריתמית על בסיס של שתי תיבות, לפני שניכנס לפרטי המקצב הבוסה נובה. קצת היסטוריה ומקורות:

משמעות השם "בוסה נובה" הוא "בוסה חדשה". המילה "בוסה" הייתה שגורה בפי מוזיקאים בברזיל גם טרם הופעת הבוסה נובה כסגנון מוזיקלי, והיא באה לציין ביצוע מלא חן וקסם.(ויקיפדיה)

זה המקום להגיד שבברזיל, התערבבו תרבויות שונות, מצד אחד  תרבות של מקצבים ממוצא אפריקאי-ערבי, מצד שני קולוניות ששלטו בברזיל, השפיעו תרבותית ומוזיקלית וניתן להבחין בעבודות  של מלחינים בברזיל הרמוניה מערבית שמקורה בגרמניה ורוסיה. קרלוס גו'בים שגיבש את סגנון הבוסה נובה אמר באחת מהופעותיו הרבות שסגנון הבוסה נובה, אמור לשדר קלילות רומנטית, מצב שבו אין גסות.

כאן ניתן לשמוע אותו מסביר את מקומה של הבוסה בתור נגזרת של הסמבה (יש הרואים במקצב מעין סמבה איטית)


ראשית כל יש להבין את ההדגות של התופים (במקור מטמבורין, יותר מאוחר, בתופים המודרנים, ההדגות נעשות על טבעת התוף)

 

 

 

הנחת העבודה היא שאם מכירים את הדגשים – והשתיקות בתוך התיבות המנוגנות נדע גם ללוות את המקצב (comping) וגם להנות מהסגנון (מודעות)

 

על כך בפרק הבא

המשך לפרק ב'

כתיבת תגובה