בשביל באמת להבין בוסה נובה, כדאי להכיר,  ולו במעט את השמות  שאיפשרו למוזיקה הבריזילאית על סוגיה, לחלחל להמונים, בזרם הפופלארי קיטנו ולאסו,  ג’ילברטו ג’יל, זכיתי ללוות את תחילת ההופעה של ג’ילברטו ב2014  עם בית השורו, הרכב שורו שהתהווה כאן, שניהם עדיין אקטיביים, זוכים למעמד של כבוד בעולם המוזיקה הפופולארית ועושים הופעות גדולות, שניהם גם יבואו לכאן השנה, בקיץ 2015.

בזרים הג’אז והפי’וזן נוכל למצוא את הרמטו פסקואל שניגן תקופה עם מייל דיוויס, ואת זרם הסמבה ג’אז שרץ על סמבה מסורתית בהרכבי ג’אז כמו טריו פסנתר. אבל הבוסה נובה לא נולד מכלום, בוסה נובה, זה סוג של סמבה לעצלנים, הסמבה המהירה והמשתקשקת, יכולה לבלבל בתסיסה שלה, הבוסה רגוע יותר, אבל שניהן דומות שניהם מקצבים זוגים, רק שהסמבה קרובה יותר למקור, כלי הנגינה מסורתיים יותר, כך גם השורו.

שורו הוא הכלאה בין הרמוניה מערבית למקצבים ברזילאים, בדכ עם כלים מסורתיים: קואקיניו, גיטרה סאצי'( שבעה מיתרים) וכלי הקשה מסורתיים, כמו הפנדירו או הסורדו, לזה מצטרפים כלי נשיפה, וגיטרות וכל מה שאפשר להביא לרודה (מעגל מנגנים ספונטני).

הסמבה, מגיעה קצת אחרי, שואבת את ההשפעות שלה ממקצבים מעורבים תתי סגנונות שחילחלו לברזיל עם בוא העבדים לשם כמו מקצבים ערביים וסינקופות שונות שהן לא יותר מוריאציה על משקלי הסמבה השונים, ריקודים מערביים ומוזיקה ברזילאית יצרו שילובים מענינים כמו מוזיקת הפוחו, שידועה בעיקר בצליל האקורדיאון הבולט שמלווה אותם, אבל כל אלו, דורשים מלחינים, מאלו יש לנו בשפע.

עצתי לכל מי שמעונין להכיר קצת מוזיקה ברזילאית, היא להכיר את הדגשים והסינקופות כפי שנכתב בחלק א’, ולהמשיך בלהקשיב לאנשים הבולטים בסגנון.

הבולטים בעיני הם:

אליס רג’ינה – זמרת ששרה סמבות ובוסה נובה

ג’ובים – הגדול מכולם בכתיבה המשגעת שלו,נחשב לממציא הבוסה נובה

ג’ילברטו ג’יל– שנחשב למהפכן, שילב טקסטים פוליטיים עם מקצבים שונים  בתוך המוזיקה הברזילאית: פוחו, רגאי,סמבה ועוד, בשנים האחרונות המוזיקה שלו חוזרת למקורות – פוחו או באנגלית משובשת for all

הרמטו פסקואל – מבחינתי, כמעט מלחין נבואי, אדם חוקר מוזיקאי וידען שהופעה שלו זה טריפ של 4 שעות, הרמטו אינו מוכר אלא לחובבי הג’אנר הוא גם מלחין קיצוני וגם מולטי נגן, המתמחה בכלים שונים, כולל אלו שהמציא, בעיני הוא הפראנק זאפה של ברזיל. אם כי לא פחות מענין.

אירייטו מורירה /פלורה פורים – ידועים בעיקר בזכות השת”פ שלהם עם צ’יק קוריאה

שורו – הסגנון, המלחינים הבולטים בו ארנסטו נזרת, פישגיניה, ואחרים.

ללמוד מוזיקה ברזילאית אינו עינין של מה בכך, אך בעיני יכול להתחבר עם המון שירים שאתם כבר מכירים, ברגע שהמקצב יקלט, בפסנתר ובגיטרה זה יותר קשור לאופי הפריטה, ולמתח הקצבי שעליו צריך לשמור בשביל להגיע למקצב הנכון, בין אם זה סמבה או בוסה, יש איזה שהיא הרגשה של מקצב פנימי שמלווה את השירים בסגנונות האלו ומשרה עליהם קסם רב. הכנתי לכם פליליסט שאני  נהנה לחקור לנגן ולשמוע – של מוזיקה ברזילאית לא מסובכת.

אם גם אתכם מדליק ללמוד מוזיקה ברזילאית – אני מלמד את המלודיה והליווי לצד המקצבים, החלוקה הנכונה וההקשבה לסגנון, ניתןו ליצור קשר כאן.

כתיבת תגובה