(8.15.25 – 12.23.07)

אוסקר פטרסון

Oscar Peterson by benny green

פסנתרנות ג'אז: הפסנתרן בני גרין מספר על אוסקר פיטרסון

מי לא מכיר את וירטואוז הג'אז, הפסנתרן אוסקר פטרסון? שהצליח לנגן למרות  שבץ מוחי שקיבל באביב 1993 שהגדיר לא פעם מהי פסנתרנות ג'אז.

באותו זמן, הוא החל להשתמש ביד שמאל יותר במשורה מאשר קודם לכן בקריירה שלו. ועבור אוהדים רבים של אוסקר פיטרסון  שהורגלו ביד שמאל ותר מיומנת ומרשימה התהליך הזה בו צליל הפסנתר נמשך עמוק כל כך מהלב, הרשים לא פחות.

 

זכיתי לשמוע  דוגמא חיה לפסנתרנות ג'אז שאוסקר ניגן עם הטריו ( עם ריי בראון האגדי) בסתיו 99, והוא שמע אותי מנגן בטריו של ריי בראון עם ג'ף המילטון (בתופים) וביקש לשמור על קשר בטלפון ונפרד ממני בידידות.

מה שלמדתי מאמן שהיה כה מפוקס כאמן ועדיין ידיד, היה אדם איכפתי מאוד על משפחתו, חבריו ואהוביו. אדם חזק שאהב לצחוק אך גם לא התבייש לבכות שמשהו נגע בליבו. ראיתי לוחם ענו ושלו שמשמר את המסורת של המורים והמסטרים לפניו ובאותו זמן אמן מוביל, בעל כבוד עצמי.

 

 

לפני כמה שנים אוסקר התקשר עלי אחרי שלא דיברנו מספר חודשים. כמובן שהופתעתי והייתי שמח לשמוע ממנו."אוסקר! , מה שלומך?"

אני בסדר, ענה בקול נמוך ושפל,  "יש לי משהו לשאול אותך בני."

חשתי מייד בנימה רצינית במצב הרוח שלו-  שיניתי את רוחי הצוהלת ועניתי : " כן אוסקר?"  אוסקר המשיך
"יש לך בעיית התמכרות בני?", שמעתי אותו די בבירור, כך שלא הייתי צריך לשאול למה התכוון. חיכיתי שנייה או שניים, אני בטוח, במשך שתי השניות האלו, ידעתי שאם יש משהו שאני חייב לאיש הזה, זה הכנות שלי. אמרתי לו :אוסקר, אני לא יכול לשקר לך, אני מעשן מריחואנה בצורה קבועה" אוסקר שאל" זה הכל?"

-" כן, אני לא שותה, אבל עשתני זמן רב, ועוד לפני שהכרנו."

אוסקר המשיך " אוקי, יש משהו שאני רוצה לבקש ממך, בני. –"בוודאי אוסקר"

"אני רוצה שתקנה כרטיס טיסה, ותעלה על טיסה יחד עם אישתך, כאן למיסיסאוגה (עיר ליד טורורונטו בה התגורר) ואז נדבר".

זה בדיוק מה שעשיתי, עליתי על מטוס, ובאתי. אשתו – קלי, וביתו – סלין, בירכו אותנו ונתנו לנו חיבוקים חמים. אח"כ אוסקר פנה מהמהטבח היכן שהבנות דיברו  ויש איתי לבד בחדר אורחים. הוא שם עלי הידיים שלי את הידיים הענקיות שלו, " אתה יודע" הוא אמר תוך כדי שהוא מסתכל בי בצורה אהבית ואמפטית,  " ניגנתי לפני כמה שנים עם הטריו במועדון לילה בניו יורק, וכשנכנסתי למועדון, בחור אחד עצר אותי ואמר לי " נו אוסקר, תן לי 5$ אתה זה שעשה את כל הכסף!" אמרתי לא, אני לא יכול לעשות את זה בשבילך". שבועיים אחרי זה, האדם הזה מת, ואתה יודע מי הוא היה בני?" "לא"

 

זה היה סוני קלארק. בני אני רוצה שתחשוב עלי, ועל ריי, תחשוב על ההורים שלך, קיבלת המון בחיים שלך – וזה בא עם אחריות."

לקח לי שנים אחרי השיחה הזאת כדי להבין שמוסיקאי צריך את כל משאביו כדי  לתפקד במלוא הכח, לתעל את המוסיקה ולהיות קשוב לכל מה שקורה כרגע. וכן לקח לי יותר מכמה רגעים וזה עלה לי ברגעים יקרים רבים עם אנשים מדהימים להבין שיש לי התמכרות, וכן להתחייב לא לעשן שוב.

אני אסיר תודה שאוסקר דאג לי. אילו ידעתי  שהוא רק נשאר איתנו במשך כמה שנים, הייתי מדבר איתו יותר, אבל אני יכול לומר בכנות שהוא היה חבר אמיתי שלי, ואני יודע שאהבתו היתה זכות גדולה בחיי.

שאלתי פעם את אוסקר אם הוא אי פעם התאמן עם מטרונום. "לא, "ענה, "ואני מניח שבגלל זה אני לא יכול לנגן סווינג!" היתה לו שנינות חדה.

בהזדמנות אחרת, שאלתי את אוסקר איזה היפוך אקורד מסוים בתוך "if you were only know", אני יכול לעשות. הוא רק הביט בי זמן רב, ולא דיבר מילה. ועכשיו אני שמח שהוא לא היה לא נתן לי תשובה, כי זה כמו  כמו לבקש מסופר גדול איך לאיית. אם זה נשמע טוב, זה טוב. היופי הוא באוזן של המאזין.

כפי שאמר ריי בראון, "אחת החירויות האמיתיות היחידות שיש לנו בחיים האלה היא לבחור את התווים שאנחנו מנגים ".

באשר לפסנתרנים האהובים עליו בכל הזמנים, ההשראות הפסנתרניות המשמעותיות ביותר שלו, אמר לי אוסקר: "בכל פעם שאני מתיישב ליד הפסנתר, אני משתדל לחלוק כבוד לשלושה פסנתרנים, לא שאני תמיד מצליח. שלושת הפסנתרנים האלה הם מר ארט טאטום, נאט קול והנרי [האנק] ג'ונס."

קישור בג'אז טיים למאמר באנגלית

סרט דוקומונטרי על אוסקר פיטרסון

https://www.youtube.com/watch?v=0_MOBpg1w2U