איך לבחור פסנתר חשמלי?

הרבה מכרים שלי שואלים אותי, כיצד לבחור פסנתר חשמלי. התשובה היא פשוטה. בעיקרון – בדקו את הצרכים שלכם. האם הצורך שלכם בפסנתר חשמלי,  הוא לצורך אימון? האם אתם רוצים לנגן כל יום? להקליט? האם הוא צריך להיות מקלדת שליטה לעבודה עם מחשב? להופעה? לאולפן שהקמת? ואולי סתם ליופי? פסנתר חשמלי יכלול כ-88 קלידים (מספר הקלידים זהה לפסנתר אמיתי), חיבור לחשמל, סטנד, פדל השהית צליל וחיבור לאזניות ויציאה למידי ב99 אחוזים מהמקרים. בנוגע לרמקולים – לא בכל הפסנתרים החשמלים אע”פ שהכלים הפופולריים מגיעים עם רמקולים. בכלים כמו המוטיף (תחנת עבודה עם מגע פסנתרי של ימאהה), יש צורך לחבר את הכלי להגברה.

פסנתר שהוא רהיט

פסנתרי “רהיט” הם פסנתרים קבועים במקומם,ובניגוד לפסנתרים ניידים, הם לא ניתנים להזזה ועל פי רוב הם כבדים, עם רגליים מעץ מלא, ומכסה. מודל האב טיפוס שלהם הוא פסנתר אמיתי , והם מנסים לחקות אותי מבחינת צליל ומראה.פסנתרים  חשמליים מובילים בתחום הזה של פסנתרי הרהיט  הם למשל סדרות הקלבינובה של ימאהה, שמשלבים סאונד מגע מעולים עם פסנתר יציב שאינו זז מילימטר שמנגנים (יכול להיות קריטי לפסנתרן) ועיצוב של פסנתר רגיל.

Yamaha_CLP440

ניידות

בשנים האחרונות החלו יצרני הפסנתרים הדיגיטליים להבין שללא ניידות הם יאבדו חתך גדול מהלקוחות שלהם, הדרישה  לניידות גדלה בכל הזירות, מחשבים הופכים קטנים יותר,  מסכי טלוויזיה דקים יותר, וככל מוצר חשמלי אחר, היה צורך להמציא את הפסנתר החשמלי מחדש כך שיתאים לדרישות הדור הנוכחי. פסנתר חשמלי קל , לא ישקול יותר מ 13-15 קילוגרמים, אם אתם נתקלים בפסנתר כבד יותר, דעו  שקיימים פסנתרים נוספים קלים בהרבה. חברות כמו קסיו Casio או קלביה Clavia  (יצרנית נורד), הבינו מיד שהדרישה לכלים לנגנים מופיעים היא נתח השוק הגדול, ולאו דווקא אולפנים או הפקות גדולות (כבעבר), כיום גם המשווקים והחנויות מיישרים קו וניתן לראות יותר  ויותר כלים קלים.

אם חפצתם בפסנתר בשביל לנגן בשתיים בלילה ( אתם לא לבד!)  או השנים שלכם הם יקים-פוצים שלא מהעולם, כדאי לשקול פסנתר חשמלי. החיסרון הוא כמובן מגע פסנתרי מלא, אבל יש יתרונות גדולים והטץ’ ברוב המקרים לא נוראי מבחינת צליל, קיימים דגמים בשוק (המוכרים של חברות ימאהה, קסיו, רולנד) עם צלילים לא רעים.

רגישות למגע

מקלדות שצריכות להחליף פסנתר צריכות שיהיו בהם את התכונות הבאות :touch sensitivity  ו aftertouch

Aftertouch

 לחיצה בעת נגינה, תפעיל במידה ויש בו האפטרטאץ’ תפעיל “לחיצה שאחרי”  – דמיינו פסנתר שסיים לנגן תו מסוים, מה שקורה הוא שהפטיש חוזר למקום שלו והמיתר (שרטט עד עכשיו) נסגר.הפעולה הזאת מתורגמת לשפת מידי  היא היא האפטרטאץ’

Touch Sensitivity  –  מה שזה עושה, זה אומר שכל אחד מהקלידים הוא רגיש למגע, ומבחינה דינמית, הכלי מאפשר לחיצה רגישה למגע, זה מאפשר נגינה מלאת מבע בניגוד לנגינה חד-גונית על כלי שאינו רגיש למגע.

פסנתרים מרובי פונקציות – לרוב הפסנתרים החשמלים יש מעט צלילים שמשרתים פונקציה עיקרית ועונים על דרישותיו של פסנתרן ממוצע, דהיינו, מספר סוגים (בנק) של צלילי פסנתר ואולי עוד כמה כלי-מקלדת (צ’מבלו,עוגב, פנדר רודס,אורגן ) ובסך הכל לא הרבה. ובכל זאת, דגמים מתקדמים יותר יכילו לרוב מאגרי צלילים רבים יותר ויכללו גם אפשרויות משודרגות: הקלטה, ליווי אוטומטי,חלוקת המקלדת לאזורי נגינה שונים (split),  מטרונום והקלטה ועריכה של פרמטרים שונים הקשורים לקצב.

יש להדגיש שלפסנתרן מתחיל או למתאמן המצוי, אין כלל צורך בכל הפונקציות האלו [ חוץ מלמטרונום 🙂 ] אמנם, זה תמיד נחמד לדעת שאפשר להקליט או להתנסות בצלילים של כלים אחרים ולחלקנו זה יכול לתרום מאוד לאזורים היצירתיים.

חילקתי עבורכם את המחירים בחנויות לארבע קטגוריות:

  • מקלדות זולות – 1350 עד 3000 שקלים
  • מקלדות סמי מקצועיות 3000-5000 שקלים
  • מקלדות מקצועיות 5000 =9000 שקלים
  • מקלדות “רהיט”  דמויי פסנתר עומד / כנף בדכ יעלו מעל עשרת אלפי שקלים 

למי שמחפש כלים פחות מקצועיים/בזול ניתן לקבל מקלדות המכילות פחות  מ-88 קלידים (76/61) שלרוב זולות יותר אך לא נוחות כמו אחיותיהן הגדולות.

המשך לחלק ב’ (סקירת מספר כלים בשוק הישראלי 2014-15)

כתיבת תגובה