המדע תומך היום יותר מתמיד שלימוד מוזיקה , הינו ראשית כל אקט חיובי.
במובן הפיזיולגי, נגינה, גורמת להיווצרות קשרים חדשים במוחנו, ע"י פעילות בניורונים, ואף בהיווצרות קשרים חדשים שלא היו שם לפני. כיום ברור לחלוטין שמוזיקה מעוררת אותנו.ובגדול, המוח שלנו "על סטריאואידים" כשמנגנים קל יותר לשאול שאלות ולהסתקרן, והדבר נותן לנו תחושת חיות ולזיכרון שלנו את היכולת לחשוב באופן חד ולהיות ער יותר ל"רגע הזה".חוויה זו נחווית אצלנו בתור הרגשת "זרימה ותנועה": התלהבות, אקטסזה, רצון, חשק לרקוד…
כמו בכל הכלים, לימוד מוזיקה מעמיק הכולל יכול לכסות אספקטים שונים, אחד מהם למשל קריאת תווים,עובד על מנגנון ששינון וההטמעה שלנו, וכן היכולת להפריד בין פרטים שונים, אותו הלימוד גורם גם לשיפור הקשר המוטורי שבין יד לעין – ע"י תירגום התווים למוזיקה,ובאופן רציף הפעולה משכללת אצלנו את המנגנון של הזיכרון עי היחשפות לאינפורמציה שמיעתית, המוח ותגובותיו למוזיקה.
