להשתפר

כולנו רוצים ושואפים להשתפר. זה נכון, אבל מה באמת עוזר להשתפר? מה עושה שיפט גדול? האם צריך להתחיל להתאמן שמונה שעות בשביל תוצאות?אנחנו צריכים למצוא שיטות נוספות.

התשובה היא שאימון בהחלט כן עוזר, אבל זה לא פרקטי עבור רובנו, להתאמן 8 שעות daily  ובעיקר כמבוגרים. בכל מקרה, אימון טכני הוא רק אלמנט היחיד ומתאים אולי בשביל ההתחלה. מה עם דמיון? פיתוח שמיעה? ידע תיאורטי? הכרות עם סגנון? אין לזה קשר לטכניקה בשום כלי..מה עם הלחנה? אילתור ויצירה?

שאנחנו מקשיבים למוזיקאים הגדולים של המאה, אנחנו שומעים מגוון, אנחנו שומעים איכות, האם יש חוט מקשר לחומרים האלו? כן. תשוקה! לכל המוזיקאים הגדולים יש תשוקה ענקית למוזיקה, לביצוע שלה, ולהקלטה שלה.

באך אמר על עצמו שהוא עבד למוזיקה, כשהוא ניגש לבקש עבודה מאיזה רוזן או נסיך מבוססים, הוא ביקש ליצור בצניעות ולשם שמיים, באך היה מאמין, אך לא נדע לעולם האם סגד לאלוהי הדת הנוצרית או לאלוהי המוזיקה, סביר בכל אופן, שבאך חש רוב ימי חייו תחושת שליחות דתית, לביצוע של מוזיקה, לא כל יום נולד איש שיכתוב 2000 יצירות.

לבאך היתה תשוקה לא רגילה לקונטרפונקט, כתיבה – רב קולית. למבנים הרמונים, למתמטיקה.

הוא לא היה איש רגיל, וכל ילדיו ניגנו. אבל! באך לא למד לנגן באופן מסודר, הוא לא הלך למורה פעם בשבוע, הוא לא השאיר אחריו מחברות אימונים, וככל הידוע לא היה לו קואצ'ר פסיכולוג. גם הורים לא היו לו. אבל באך רצה, רצה והאמין, רצה האמין יגע והשיג. באך הפך לאמן ידוע כבר בימי חייו, ואולי ידוע יותר בעת המודרנית.

תשוקה גדולה למוזיקה, זה הדבר האמיתי, אנשים עם תשוקה שהעזו לחלום , זכו לפעמים גם לבצע. אין מה להפסיד. מצד שני, מיליון תלמידים שהתחילו ללמוד פסנתר, הפסיקו, סטטיסטית, רוב האנשים מפסיקים, אבל מי ממשיך? מי שמצא את עצמו מתגעגע לנגן, מי שחיבר שיר, שמעולם לא נשכח מליבו, מי שזכה לנגן בשביל חברים והצית את ליבם, לכל אלו יש תשוקה למוזיקה, ליצירה, ולנגינה, ואם אתם ביניהם, אתם מוזמנים להמשיך את החגיגה. מוזיקה

 

אלבומי ג'אז מומלצים!

האזנה לאלבומי ג'אז עיצבה את עולמי המוזיקלי, ספק אם האוזניים שלי היו נפתחות לכיוונים הרמוניים וקצביים חדשים, אילולא שמעתי תקליטי מופת של טריין, מונק, אלינגטון, קני בורל ואחרים.

בפוסטר מפורסם שהיה תלוי מולנו בכיתה, הוצגו   אנשי ג'אז כשהם משתלבים כרונולוגית בעץ .לכל עץ אינספור ענפים, וכל ענף קשור לאחר בצורות שונות. ג'אז הוא סיפור אנושי, וכדאי להכיר אותו כבר היום.

בדיקה קלה תוביל אתכם להקלטות, שארט בלייקי למשל, ממקימי שליחי הג'אז, מנגן במאות אלבומים עם אחרים, החמישיה המפורסמת של מיילס משתנה כל כמה שנים אבל תמיד טובה ורעננה או את ההשתקפות של נגן  מסויים בנגן אחר למשל תוכל קלות לשמוע את באד פאוול בטביעת האצבע של פסנתרן אחר.

הנה כמה דוגמאות לאלבומים ששווה להכיר:

Bud powell  באד פאוול

הוא אחד הפסנתרנים המשפיעים ביותר בדור ג'אז המוקדם, הוא ניגן עם צ'רלי פרקר והושפע ממנו, לבאד  היתה גאונות משלו, שהשפיעה על דרך הנגינה של אלפי פסנתרני ג'אז לאורך ההיסטוריה. עם זאת שהיה פסנתרן מחונן היה גם אקצטרני אך למזלנו השאיר אחריו לא מעט הקלטות.

bud powell –  the amazing bud powell תקליט שיצא בלייבל בלו נוט, בשני חלקים. התקליט מכיל קטעים מקוריים שכתב באד פאוול, חלקם הפכו לשגורים אצל פסנתרי ג'אז מאוחרים יותר.  הבי בופ – שפה מרכזית בג'אז של אותה תקופה הייתה כור מחצבתו של באד, והיא באה לידי ביטוי במלוא הדרה.

באד פאוול נחשב לאגדת ג'אז עוד בחייו, הרבה להקליט ולתור בארה"ב והביא את הג'אז המורדני לאירופה. רבים רואים בו אחד מהפסנתרנים המשפיעים ביותר עד היום. לצערנו כמו רבים מנגני הג'אז נפטר באד פאוול  בגיל מוקדם (41) .

קישורים נוספים

ראיון עם באד פאוול  | פודקאסט בנושא המוזיקה של באד פאוול  מתוך סופר שערך מחקר על סגנונו

ביל אוונס | Bill Evans

 תפרסם בעיקר על חלקו עבודתו  באלבום של מיילס דיויס kind of blue

הוא לא מנגן בכל האלבום וחולק אותו עם פסנתרן אחר שמובא ברשימה כאן winton kelly, אבל האלבום נפתח עם צלילי הפסנתר של אבנס, אלבום זה נחשב עד היום לאלבום הנמכר ביותר בג'אז בכל העולם.

ביל אוונס היה תופעה מיוחדת, במקור הוא היה פסנתרן עם רקע קלסי, אך סיפר בראיונות שתמיד ניסה לנגן כמו פסנתרן שחור, אחד מסימני ההיכר שלו הייתה הצורה שבה ליווה אבנס היטיב להשתמש בהולכת קולות הייחודית לו והמשופעת ברעיונות הרמוניים רבים.

אבנס הוביל רוב חייו שלישיות תחת שמו וזכה להוציא אלבומים רבים, בהם גם עבודות סולו פסנתר. כמה מקטעיו הפכו לסטנדרטים מוכרים.אני אוהב במיוחד את האלבום שלו interplay  בו מופיע גם ג'ים הול (גיטרה) 

הרבי הנקוק

הרבי הנקוק היה חלוץ בסגנונות רבים, ולאחר שהיה חבר בחמישיה המפורסמת של מיילס דויס עם ג'ורג' קולמן, וטוני ויליאמס , פנה לסגנונות נוספים, הוא חיבר את הג'אז לפאנק, לכלים אלקטרונים, ותמיד היה בפרונט שזה נגע לעשית מוזיקה,אך כמו אבנס, הוביל אלבומי טריו  פסנתר רבים. הוא מוגדר בויקיפדיה כיזם, חובב טכנולוגיה וכלי נגינה אלקטרוניים, זוכה פרסי גראמי ואחד מעשרת הפסנתרים המשפיעים ביותר בעולם הג'אז.

הכל נכון. הוא היה הראשון שהשתמש במחשבי מק למשל, או הקליט על מוג וגם כיום בגיל 70 + נחשב לגורו ג'אז פעיל במיוחד. הוא הביא לאו"ם את פרויקט יום הג'אז הבינלאומי – יום ששם את הג'אז על המפה העולמית, ונחגג כבר 7 שנים ברציפות , כל 30.4  (שמחתי להיות חלק ממנו בשנת 2015 ואהיה גם השנה).

האלבום האהוב עלי בתחום שלישיות הפסנתר שלו הוא  inventions and dimensions, מעין אלבום אקספרימנטלי עם קומפוזיציות מאוד קצביות.

קית' ג'ארט | Keith Jarret

קשה שלא לאהוב את קית' ג'ארט, פסנתרן שמכיל בתוכו כל כך הרבה יצירתיות, הוא ניגן בין היתר עם ארט בלייק , ג'אז מסנג'רס, בתחילת דרכו, ומאוחר יותר עם מיילס דויס, קית'  ג'ארט היה למפתח סגנון אישי חדש, לצד התעמקות בסגנונות הידועים של ביבופ וסווינג, אחד התקליטים הנמכרים ביותר בעולם הג'אז, שייך לג'ארט והוא תקליט המבוסס כולו על אילתור בזמן אמת, ללא תווים או חזרות על קטעים מהעבר. שווה להקשיב לזה מספר פעמים כדי להבין את עומק הנגינה והביטוי הבאים לידי ביטוי בהקלטה היסטורית זו:

  The koln concert

צ'יק קוריאה | Chic Corea

צ'יק גם גדל וניגן אצל מיילס דיוויס, אבל כמו ג'ארט ואוונס, פיתח צליל משלו, והפיק את אלבומי הטריו שלו, שרבים מהם זכו להיות רבי מכר.בשנים האחרונות הוא מרבה לשתף פעולה (כרגע הוא והרבי הנקוק חולקים טור יחד בתכנית לשני פסנתרים), ובין היתר הקים קבוצות שונות עם צעירים  בתחום הג'אז, באחת מהן היה חבר גם הבסיסט הישראלי אבישי כהן.

 spain למשל  זכור לו לטובה

המעניין בעבודה של קוריאה בעיני, זה הניסיון ליצור מוזיקה חדשה כל כמה שנים, אם כי בשנים האחרונות, נדמה שהוא חוזר יותר למקורות, כולל אלבום מחווה לפסנתרן באד פאוול (ראה תחילת הרשימה)

אחת המומחיות של קוריאה מעבר לפסנתרנות המבריקה שלו היא שילוב של כלים כמו הסינת'/הפסנתר החשמלי ושילובם בצליל המסורתי של הג'אז. למשל בפורמט טריו.כמו כן , קוריאה נחשב למלחין פורה  ונדבך נוסף, שמוסיף לו נקודות אצלי זה ההתעניינות הבלתי פוסקת שלו במוזיקה קלאסית.

כמו הנקוק, קית' ג'ארט  – גם לקוריאה מספר תכניות באגף הפסנתר קלאסי.

ת'לוניוס מונק | Thelonious Monk

מה לא נאמר על מונק ? – שהוא ואן גוך של הג'אז, הכהן העליון …מונק לדעתי היתה אישיות חד פעמית, לא מהעולם הזה, וכך גם המוזיקה שלו, מוזיקה מקורית ומזוככת, שיכלה להגיע  לעולם רק דרך צינורות הג'אז.

אני מעריץ של כל העבודות שלו ו לפעמים שהוא נשמע לי באנלי, אני בודק את עצמי ומגלה בד"כ, שאני זה שטועה, מונק אף פעם לא משעמם, הסגנון הייחודי שלו, לא יתאים לכל אחד, אבל למי שמוכן להקשיב בסבלנות ולחפש צפויה הנאה רבה.

 אחד האלבומים האהובים עלי הוא monk's dream הקשיבו במיוחד לקטע השני body and soul   שמונק טשטש לגמרי.

ארט טאטום | Art Tatum

אחד מהפסנתרים שאותם כמעט ולא מזכירים, הוא ארט טאטום שהיה גם המורה של אוסקר פיטרסון ומונק, אבל בעיקר היה גאון פסנתר ברמות המטורפות ביותר.

ארט טאטום, פעל בסגנון הסטרייד, אך היה כל כך משוכלל בהרמוניות ובטכניקה שלו שיכל לנגן כל מה שרצה, השליטה הלא רגילה שלו בפסנתר, זיכתה אותו במעמד של אחד מגדול פסנתרי הג'אז אי פעם.

הקלטה רגועה מאוד שלו (ולא שגרתית) עם הסקסופוניסט בן וובסטר, היא תענוג גדול לאוזניים

וינטון קלי | Winton Kelly

פסנתרן שמקורו באיים הקריביים, וללא ספק אחד הפסנתרים שאני אוהב במיוחד, הוא פסנתרן עם קסם של טאץ', קליל ומלא השראה. הזדמנות טובה להצצה לעולמו תהיה לעבודות הטריו שלו, או לאלבומי ג'אז רבים, בהם הוא מלווה, בחמישיה של מילס דויס, ובסשנים של הנק מובלי (מלחין וסקספוניסט ג'אז)

וידאו נדיר של וינטון עם ג'ון קולטריין וסטן גץ