איך להתאמן בצורה יעילה?

איך להתאמן בצורה יעילה אפקטיבית ומאורגנת?

איך משלימים את המשימות שהצבנו לעצמנו? איך לומדים במהירות ומנצלים את הזמן בצורה יעילה?

לכולנו יש זמן מוגבל, למשל אני מוציא זמן על ללמד (כמה שעות כל יום) צריך לאכול משהו

וכבר ערב ולא התאמנו. יש אנשים שמתאמנים בלילה.הדבר הראשון הוא כמובן , להחליט ולהבין כמה זמן אפשר להקדיש לפסנתר. ואז להחליט כמה זמן לתת לכל משימה/יצירה.הדבר הראשון להכיר במגבלות שלנו  – אנחנו לא חזקים כמו שאנחנו חושבים.

במוזיקה קלאסית המשמעות היא  שלא נוכל לנגן את היצירה מהתחלה עד שלם  ושיש מעט מאוד אנשים שיכולים להגיע לכך.

צעדים קטנים

אני צריך לנגן תיבה תיבה (אלא אם כן זה משהו קל) – כל יום אני אקח חלק קטן (2 עמודים אולי עמוד אחד) .אולי קו אחד. אולי פטרן אחד.לנגן  תיבה או קו  שוב ושוב עד שזה מושלם .

עד כאן, כולנו מבינים.  אבל – במעבר בין התיבות? התיבה הראשונה ? מצויין! התיבה השניה, נכשלי השלישית היא כבר כאוס מוחלט זה בגלל שלא התאמנתם בפוקוס על השניה והשלישית וחזרתם המון המון פעמים על הראשונה! –  אל תעשו את זה.

שסיימתם לעבוד על הראשונה. הניחו לה. תתחילו ישר בתיבה השניה. עד שזה מושלם. יד ימין לחוד, יד שמאל  לחוד , שוב ושוב. עכשיו שיש לכם את שני התיבות בצורה מושלמת ונפרדת. תוסיפו אותם אחת לשניה.

אין צורך לחזור המון פעמים , תבטחו בעצמכם שתוכלו לשחזר את זה אח"כ. ותתקדמו ( חוסר ביטחון הוא מעכב מספר אחד שמתאמנים). תיבה נוספת ועוד אחת – בנפרד. תעשו את התיבה החדשה בצורה מושלמת ככל האפשר לפני שאתם מוסיפים את התיבות הקודמות.

ברגע שזה עובד, אתם מפסיקים. לא ממשיכים. הידיעה שאפשר להמשיך ולא צריך לחזור מההתחלה היא חשובה.

אין מקום לפחד, זה יחזור אליכם ותם תוכלו לנגן את מה שלמדתם, זה לא הולך להיעלם. פשוט הולכים לתיבה הבאה וחוזרים על התהליך.

מה עושים עם יצירות שאורכן גדול מ2-3 דפים?

אפשר לחלק אותם לאיזורים תמאטיים (לפי נושאים)  במוזיקה ואז בצורה טבעית דיללנו את הכמות.

למשל להסתכל רק על ה3-4 דפים הראשונים מתוך הסה"כ

המפתח היא להירגע ולא להיכנע לפאניקה. להמשיך תמיד מאותו מקום שעצרנו ולא לפחד, מנות קטנות , הם המפתח.

לסיכום

כידי לנגן יצירה גדולה בצורה מושלמת, לא מנגנים הכל ולא מנגנים בבת אחת. מבינים את הלוח זמנים שלנו ובונים אותו בהתאם ליצירה. שמתחילים להתאמן, עוברים תמיד מתיבה לתיבה, מחלק לחלק, זה צריך להיות מושלם (אבל זה יכול להיות גם איטי, לא נורא) ובעיקר לא מבזבזים את הזמן בלחזור ולהוסיף תיבות שכבר למדנו – הם כבר נלמדו ואין צורך.

אפשר להוסיף עוד תיבות בכל שבוע אבל בגבול ההגיון ובגבול הטעם הטוב. אפשר למשל להתעכב על תיבות קשות אבל לא על כל היצירה שוב ושוב.

השיטה עובדת, נסו .

לוידאו בנושא

 

דגשים להצלחה בבחינות למוסדות מוזיקה

הבחינות לאקדמיה, כמה חבל שצריך לעבור אותם, ומצד שני, איך ניתן להיכנס למוסד הגבוה לאמנות מבלי לעבור איזה שהוא מבחן? אלו שהם ברי מזל באמת, הם אלו שהתקבלו על סמך הכישרון המובהק שלהם, הם הכינו ועמלו על תיק עבודות שמן במיוחד, אבל מה עם השאר? אם אתם לקראת בחינת כניסה לאקדמיה למוזיקה , מבחן בפיתוח שמיעה או עוברים איזה  מסננת בדרך למוסד מוזיקלי (מגמת מוזיקלי) אולי כדאי שתיקחו דקה לקריאת הפוסט.

מה עוזר לבחינות הכניסה, וכיצד לא לאבד את המוטיבציה ולהצליח בבחינות:

  • קחו מורה!, לא חבר. לכולנו יש צורך לחסוך כסף בימינו, אבל חבר, כמה מוכשר וטוב שיהיה, אינו תחליף למורה, לחבר יש לוז עמוס, והוא לא פנוי בשעה קבוע שבוע –שבוע נכון?  מספיק שתיכנס לו הצעת עבודה קטנה, והוא לא שם בשבילכם, מוכשר ככל שיהיה. חבר אינו דידקטי, אתם גם עושים הפסקות קפה וצחוקים, או לסירוגין, גולשים לנושאים אחרים. וחבר לא יעמיד אותך מספיק במקום, למרות שתכלס, אתה חייב מישהו שיעמיד אותך במקום. עם מורה זה לא יקרה. הוא ישאיר אותכם ממוקדים, ואם תהיו חברים אחכ, מה טוב.
  • תתכוננו מראש. קחו את המבחן של שנה שעברה. תוכלו להשיג אותו בקלות מתלמיד שלומד עכשיו במגמה, או ממזכירות החוג למוזיקה. תוכלו לדבר עם המרצה שכתב את הבחינה ולשאול אותו במה כדאי להתרכז, עם עותק של המבחן הנוכחי, יהיה קל יותר להתרכז.
  • החליטו מה יהיה המטרות שלכם: למורה שלך וגם לך, יהיה הרבה יותר קל, אם תחליטו במה להתרכז, אנשים לא אוהבים תמיד להודות בחולשות, זה בסדר, אפשר גם לשפר את הקיים. להפוך טכניקה טובה למצויינת,  לשפר את השמיעה ועוד.
  • לחרוש את נושאי הליבה- במוסדות המוזיקה שמים לב, על ביצוע, ביצוע טוב, נמדד בהכנה, ובידיעה של החומר המנוגן, ראשית יש להכין יצירות, שכן , יצירה שמנוגנת בצורה ראויה ומוזיקלית, תכריע את ליבם של הבוחנים יותר מאשר בחינה תיאורטית.
  • תיאוריה-  לאחר שעבדתם על ביצוע היצירות שלכם, ידיעת התיאוריה היא הנשק השני שלכם, תוכלו לחרוש את החומרים השונים. יצאו מספר ספרים בעברית בשנתיים האחרונות, אבל הנשק הטוב יותר, הוא אימון. ניתן היום לעשות מבחנים אונליין באתרים שונים, או לתרגל בעזרת מורה ( יותר טוב, המורה יכול לשים לב לנקודות ספציפיות ולהתעכב איתכם עליהם, מה שתוכנה לא יכולה לעשות).
  • פיתוח שמיעה מרווחים וסולמות הם היסודות להבנה של מוזיקה קלאסית ותיאוריה. תדאגו לבצע מספר משימות בנושא בכל יום, עד שהדבר יהפוך להרגל, כמו בספורט, מוזיקה היא (גם)עיניין של מאמץ וכדאי לבצע את הצעדים הקטנים הללו לקראת יום המבחן.
  • בנו לו"ז עד ליום המבחן, אנחנו כישראלים ומוזיקאים מתחילים, לא נוהגים לתכנן דבר, אמנם תיכנון טוב, של הלוז שלכם, יעמיד אתכם בפני העובדות, תיכנון נכון והכנות מקדימות יקלו עליכם את הלימוד, כמו כן קביעת מועדים ללימוד.
  • תוצאות – אל תשכחו שאתם עובדים על מנת לקבל תוצאות, אם לא קיבלתם תוצאה רצויה בתוך מספר חודשים ושיפור של הידיעה של החומר שבחרתם ללמוד, משהו לא בסדר.בדק בית יעזור לקבל תמונת מצב בהירה יותר.

רוצים לדעת עוד? אימון אישי בגובה העיניים בנושאי תיאוריה מוזיקלית והכנה לבחינות מעבר במוסדות המוזיקה הן קצת ממה שניתן ללמוד בסטודיו לפסנתר, השיעורים מועברים על ידי בוגר האקדמיה, בידקו עכשיו את האופציות שלכם, ולא ברגע האחרון

לרשימת נושאי הלימוד  בסטודיו לפסנתר – גלעד חצב

למה פסנתר?

למה פסנתר?

p1_uk0ncuzmf_soבניגוד לכלים חד-קוליים, הפרקטיקה בנגינת פסנתר, מאפשרת  לנגן יצירה בתבניות רב קוליות, כלומר  מוזיקה מורכבת יותר, עשירה יותר, וזה כלשעצמו יכולהוא הבסיס ההתחלתי והאיתן ביותר, אצל התלמיד. לא בכדי, הפסנתרים נחשבים לשקטים יותר שבחבורה, ל"חושבים", ול"מעמיקים", הפסנתר מחייב את המנגן בו לחשוב מוזיקלית וליצור בהגיון של צעד-אחר צעד מהלך ובו הרמוניה-קצב-מלודיה.הפסנתר הוא כלי חשוב באבולוציה של הההלחנה בעולם, ומעצים מלחינים בתקופות שונות, גם היום. זהו כלי מודרני עם מספר בלתי מוגבל של אפשרויות.בנוסף, שאנו מנגנים אנחנו עוברים גם אימון מנטלי, וכמו בשרירירים בגוף, בתירגול מנטלי יום יומי יכול לגדול ולהשתפר.

התחילו לנגן פסנתר היום

יתרונות בלימוד פסנתר

המצאת הפסנתר

היסטוריה קצרצרה של הפסנתר

מכל הכלים, הוא הכלי המגלם בתוכו מנעד הנחשב לגדול ביותר, מבין כל כלי הנגינה, מתחרים לו רק הנבל והעוגב,ולהבדיל מכלי המקלדת לפניו, הוא מגלם בתוכו גם את האפשרות לשלוט בעוצמה: פורטה (יסומן באות f) חזק  מולה פיאנו (יסומן באות p) חלש .piano-forte  או בקיצור piano, הדבר מאפשר לשמיעה שלנו למצוא בו עינין רב ולמלחינים להביע את רגשותיהם דרך הכלי העוצמתי הזה.

שימוש נוסף ושגרתי למדי אצל מלחינים הוא תפיסת התזמרות דרך הכלי, העיניין פשוט: הפסנתר מגלם את כל הכלים בתזמורת המודרנית (סימפונית) מהקונטרבסים ועד הפיקולו… ומאותה סיבה, המצאת הפסנתר,תרמה  רבות להיווצרות והאצת כתיבת המוזיקה במוזיקה הקלאסית שאפיינה את תרבות אירופה.

הסברה האישית שלי היא שהסיטואציה בה מלחינים  בפסנתר, הדליקה אצלהם אפשרויות רבות ביותר, עד עצם היום הזה…ובעוד רוב כלי המקלדת נעלמו, הפסנתר נשא. למרות כל הקדימה בתחום הפסנתר שרד את מבול הכלים החשמליים (פסנתרים דיגטליים וסינטיסייזרים מיוצרים באלפי צורות)

בעת המודרנית, הפסנתר כמעט לא השתנה, השינויים הגדולים בייצור שלו היו בעובדה שהחלו לייצר פסנתרים המתאימים יותר לבית קטן (פסנתרי קיר לעומת כנפים) וגם במבנה הפנימי לא השתנה הרבה  – עד שנות ה80 בפסנתר היו 2 דוושות: דוושה להשהיה של הצליל suspend ודושה לריכוך הצליל piano דוושה שלישית, נוספה החל משנות ה-80 של המאה הקודמת, כידי לתת לפסנתר יכולת השתקה, הפדאל האמצעי משתיק ב50%% בערך את הפסנתר,  על ידי לחיצה על הפאדאל, מנגנון מוריד מחיצה של לבד הנמצאת בין הפטיש למיתרים – המחיצה הזאת משתיקה את הפסנתר.

לידע מעמיק

עבודתו של  הממציא (Bartolomeo Cristofori (1655–1731 

כולל הקלטה והסברים הפסנתר הראשון המקורי,שנת 1720

תיאוריה:הסולם המג'ורי

סולם מז'ורי – אחד מהסולמות הדיאטוניים אשר מקורם במוזיקה מערבית. הסולם המז'ורי הוא המודוס היוני, שהשתמר מתקופת יוון העתיקה. הסולם בנוי משמונה תווים על המרווחים הבאים מצליל היסוד (שנותן את שם הסולם): פרימה זכה, סקונדה גדולה,טרצה גדולה, קוורטה זכה, קווינטה זכהסקסטה גדולה, ספטימה גדולה, ואוקטבה זכה (שהיא צליל היסוד רק גבוה יותר).

אפשר לסכם זאת בהופעת כל המרווחים הלא זכים בצורתם כמרווח גדול (המרווחים הזכים הם פרימה, קוורטה, קוינטה, אוקטבה) 

המאפיין העיקרי של הסולם המז'ורי לעומת המינורי הוא הטרצה הגדולה. .

אם מסתכלים בפסנתר על הסולם המז'ורי, ומתחילים מדו, אז כל הצלילים יהיו על הקלידים הלבניםדורהמיפהסוללהסי ודו.

סולם דו מז'ור

מבנה

לבניית סולם מז'ורי יש להתחיל מצליל הבסיס (לדוגמה דו) וככה להמשיך ברצף הבא: טוןטוןחצי טוןטוןטוןטוןחצי טון.

מבחינה טכנית ניתן לראות את הסולם כבנוי מזוג טטרקורדים  (רביעיית צלילים עוקבים )שסדר המרווחים בין הצלילים הוא :טון, טון, חצי טון, ובין שני הטטרקורדים המרווח הוא טון.

לתווים השונים בסולם המז'ורי ישנם שמות מיוחדים:

  • טוניקה – למשל, התו הבסיסי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו דו.
  • סופרטוניקה – למשל, התו השני בסולם. בסולם דו מז'ור – התו רה.
  • מדיאנטה – למשל, התו השלישי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו מי.
  • סובדומיננטה – למשל, התו הרביעי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו פה.
  • דומיננטה – למשל, התו החמישי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו סול.
  • סובמדיאנטה – למשל, התו השישי בסולם. בסולם דו מז'ור – התו לה.
  • טון מוביל – למשל, התו השביעי והאחרון בסולם. בסולם דו מז'ור – התו סי.

MOVABLE DO

בשיטת סולפג' ידועה, נהוג להתיחס לדו  רה מי כהברות אותן ניתן לשיר גם בסולמות שונים. לדוגמא, המרווח דו – סול, בסולם דו מג'ור , יכונה גם דו סול שנשיר בפועל את המרווח בסולם אחר. למשל, בסול מג'ור ננגן סול-רה ונשיר את זה כהברות "דו – סול"

לשיטה יש יתרונות שכן היא מקלה על ההטיות בין צלילים יסודיים לצלילים שעברו שינוי לדיאז או במול. בית הספר ברקלי המפורסם וכן מורים רבים לפיתוח שמיעה עושים שימוש בטכניקה זו, על מנת להעביר רעיונות מוזיקליים כמו מלודיות, או תבניות בס מסולם לסולם.

גם בסטודיו לפסנתר ניתן לקבל כלים דומים לחישוב מהיר של סולמות ולהטמעת טכניקות כמו MOVABLE DO

מקור : ויקפדיה עם הערות של הסטודיו לפסנתר

חמישה טיפים מעשיים לקריאת תווים

שאלתי את עצמי מה הדרך הטובה ביותר להתכונן חוץ מלקרוא כל מה שנקרה בדרכנו. אפילו אם הקריאה שלי כרגע בסדר, מה ניתן לעשות בשביל באמת לקחת את זה לשלב הבא ואיך נוכל לעשות זאת? המאמר הבא ינסה לעשות קצת סדר בבלגן. קריאת תוים ראשונית מעולה (Prima vista) נחוצה לנו. אין ספק שאחת המיומנויות החשובות למוזיקאי המקצועי היא היכולת שלו לקרוא טקסטים מוזיקליים אם בחזרות של הרכבים  שונים או בכתיבת הפרויקטים שלנו – אנחנו נדרשים לביצוע המטלה הזאת.

בסיטואציה של אודישנים או מבחני כניסה למוסדות לימודים, מקובל להיבחן בנושא הקריאה, וכך יוצא שאם אנחנו רוצים להיות ב"שוק" –  קריאה היא בהחלט מיומנות נדרשת.

לצערנו זה לא מספיק להגיד "פשוט נקרא ונשתפר" וזו לא עיצה מספיק מועילה . לאמר למישהו "פשוט תקרא יותר"  לא יעזור לו ממש. קריאה מהדף, כמו המון טכניקות אחרות שאנו מפתחים כמוזיקאים, היא מיומנות וככל מיומנות – גם היא ניתנת לשיפור וללימוד ומיצוי.

במקום לנסות ולהשתפר בצורה עיוורת, ניתן להתבונן במרכיבים של המיומנות לקריאת תווים, ולעבוד במטרה לפתח כלים מתאימים לקריאת תווים. משום מה הורגלנו לחשוב, שאנחנו חייבים ללמוד לקרוא תווים טוב, באופן שונה משאר המיומנויות שדורש כישרון מוזיקלי, האמת היא שככל אימון אחר הקשור למוזיקה, גם קריאת תווים משתפרת  באימון יומי ובסיסי בעזרת קצת תשומת לב לפרטים.

קריאה ראשונה משמעותה, נגינת יצירה שמעולם לא נוגנה, אבל עדיין, מדובר במוזיקה או ליתר דיוק קריאת מוזיקה + תירגום מוזיקה ולכן, אנחנו רוצים לבדוק את הדרך שבה אנחנו תופסים את קריאת התווים מוזיקה

ישנם אלמנטים ספיציפיים המשפיעים במישרין על היכולת לקרוא מוזיקה. קריאת תווים מהירה אינה באה ביום בהיר אחד, אלא היא תוצאה של מאמץ והתמדה. החלק הטוב הוא שניתן ללמוד את כלל האלמנטים ולהגיע לתוצאות בזמן קצר יחסית.

לפניכם חמישה סעיפים המאגדים את תהליך קריאת התווים למקשה אחת וע"י תירגול תוכלו לשפר את מיומנות הקריאה שלכם. כל מיומנות תלויה בשניה והתוצאה היא סיכום של כולן. אם הטכניקה עדיין לא מוכרת לך, רצוי שלא לדלג על שלבים. אם תבצעו עבודה על כל אחד מהפרמטרים האלו בכל פעם שתיקראו טקסט מוזיקלי מתווים, קריאת התווים שלכם תשתפר ללא היכר.

1.תשומת לב/ ריכוז

בנאלי ככל שזה עלול להישמע, תשומת הלב והריכוז שלכם בזמן עבודה עם טקסט מוזיקלי היא התכונה הכי חשובה להצלחה שלכם בקריאת מוזיקה. ללא ריכוז אתם עלולים להחמיץ פעימות מודגשות, ולנגן את התווים בסדר מבולבל, למען האמת, רוב הטעויות הקורות בביצוע בתהליך של קריאת תווים, נובעות מחוסר ריכוז. אנחנו מבלים ככ הרבה זמן בביצוע באימונים חזרות  והופעות, מבלי שנהיה מרוכזים במאה אחוז ויש לזה מחיר. לפעמים אנחנו מחפשים פרצוף מוכר בקהל, או סובלים ממחשבות המתרוצצות במוחנו, חושבים על קטע הסולו שלנו, והחיים שלנו, ולפעמים פשוט מאבדים את הריכוז. התווים נמצאים על הדף אך המיינד שלנו לא נוכח ופעיל במשימה וזה- מתכון לאסון.

בשלב ראשון, צריך להפסיק את חוסר תשומת הלב הזה.

                                                     2.לשים לב לפעמות

בכלל מופע ,תזמורתי תוכל מיד  לזהות את אלו הקוראים בקלות ואת אלו שנאבקים. אלו שקוראים טוב יראו בטוחים בעצמם, רגועים ולגמרי בעניין, ולא נראה שאפילו הקטעים המהירים מזיזים להם.

מצד שני, אלו שקוראים בצורה עילגת, נראים לגמרי המומים.הראש שלהם קבור בעמוד התווים,הם סופרים בחשש ומחלקים כל רבע ומכים בחוזקה עם הרגל, או בקיצור, הם מחזיקים מעמד בקושי.

מה יש לאלו שקוראים טוב שאין לאחרים? הנגנים האלו הבינו איך לעמוד באתגר של קריאת מוזיקה בהצלחה.

החלק הזה של קריאת מוזיקה מכניס הרבה מוזיקאים לצרות, במיוחד בקטעים מהירים, בהם כל ביט נספר בחרדה. הם חושבים על כל רבע בחשש שמא החמיצו, על מנת שלהיות נגן טוב יותר, אתם חייבים לעשות בידיוק הפוך.אתם צריכים לא לפחד מכל ביט ולהסתכל על מוזיקה בחטיבות גדולות יותר, של זמן.

תנסו לחשוב ולהרגיש את המוזיקה שעל הדף כאילו נכתבה בחצי מהמהירות אליה אתם מכוונים. במקום להסתכל על תו רבע ולחלק אותו לשמיניות, תנסו לחלק בדמיון את התיבה לשני חלקים ולראות איפה הביטים החזקים נופלים. אם תתמידו אתם תשחררו את מוחכם לדברים מוזיקליים יותר. בוא נפשט את הקונספט הזה.

נגיד שאתם צריכים לקרוא את הקטע הבא.

נגן לא מיומן יקרא כל פעמה בנפרד ויסתכל  (לחוד) על כל תו.  אמנם נגן נפלא, יתחיל בלחלק את התיבה לביטים חזקים, (הפעמות ו-1 ו-3).

עכשיו נגנו את התיבה בחצי מהירות בכל פעם נגנו שני ביטים _מסומן בחץ:

ניתן להמשיך בצורה הזאת מהחצי השני של התיבה

או לנגן תיבה שלמה

אתם רואים, בקלות איך בצורה הזאת קל ורגוע יותר לספור את הקצב ולנגן כל רבע נכון. שאפו לחלוקה נכונה ויזואלית של התיבה בצורה הזאת. זה דורש מעט אימון אבל משתלם.

3.זיהוי תבניות

ישנם רק מספר מוגבל של אפשרויות לקצב שאתם רואים על הדף איתם תיפגשו בין אם בקריאת תווים בביג בנד או ברגע שתראו מוזיקה בחזרה שלכם

להיות בהיכרות עם המקצבים והחלוקות האלו עי זיהוי מהיר שלהם, יגרום לשיפור משמעותי בהרגלי הקריאה שלכם

בסופו של דבר, אתם רוצים להפסיק לחלק ולספור כל פסיק של קצב בזמן שאתם מבצעים , זוהי עבודה שנדרש לעשות בעת חזרות ולא בביצוע על במה. על הבמה אתם מופיעים זו העבודה האמיתית שלכם ואם צריך לקרוא תווים תנסו לקרוא תמיד בפרספקטיבה רחבה יותר של זמנים ולא כל ביט לגופו, אם תעשו כך לא תצטרכו לשרוף אנרגיה מיותרת כידי לנגן מקצבים ותווים שאתם כבר מכירים.

הנה תרגיל נפלא להשתפר במקצבים ופטרנים שאתם כבר מכירים, קחו תיבה ריקה ומלאו אותה במקצב בספירה פשוטה של ארבעה רבעים – תדאגו שיהיה שם רק רבעים וחצאים, תרשמו את כל האפשרויות שניתן להכניס בתיבה אחת – בקצב של ארבעה רבעים. אח"כ בצעו את אותה המטלה עם ערכים אחרים: שמיניות ורבעים, גם כאן, הקפידו לרשום כמה שיותר אפשרויות שונות בתיבה אחת. אתם תגלו בתהליך הזה הבנה למקצבים נוספים ולאיך הם נראים ויזואלית על הדף. אם ברצונכם לזהות במהירות מקצבים בצורה ויזואלית, לימדו לזהות בקלות ובמהירות קטעי סולם או אקורד המופיעים למולכם.

למשל, הביטו בקטע הבא:

ממש לא צריך לקרוא כאן כל תו, ברגע שמבינים שזהו סולם בירידה, זה דורש רק רגע זריז אחד והתוים מנוגנים. היכולת לראות בצורה ויזואלית קבוצה של תוים המרכיבים קו מלודיה, היא תוצאה של היכרות עם סולמות ואקורדים באופן כללי, גם כאן ניתן לכתוב בצורה ממוקדת תרגילים לקריאה. למשל: סולם בעליה, סולם בירידה, אקורד בעליה, אקורד בירידה. לנועזים שבכם – ניתן לערבב את התרגיל הזה עם תרגיל הקריאה הראשון בערכים ריתמיים שונים. התוצאה: זיהוי של מקצבים + זיהוי של חלקים שונים של סולם (בעליה/ירידה) ופירוקי אקורדים שונים.

אם המקצב מסובך מידי, תוכלו תמיד לחלק אותו בקריאה אטית לפעמות חזקות ולהמשיך הלאה. אנחנו לא מחפשים אחר מקצבים מוכרים וחלקי סולם ואקורד שאנחנו קוראים, אלא דווקא להשתפר במקומות בהם המקצב חמקמק ולא קריא כיון שאינו על הפעמה החזקה ( offbeat) בד"כ אנחנו נקרא בצורה רציפה עד אשר יחלוף על פנינו מכשול מסוג הדומה לזה:

לפתע המוח שלנו קופא, אנחנו מאבדים את הספירה, ומתבלבלים לגמרי. זה קורה מפני שאנחנו לא מסוגלים להבין את הקו ויזואלית ובגלל שיש חיבור בין פעמות חזקות לחלשות. המקצב לא נראה לנו "הגיוני" באותו הרגע והספירה שלנו הולכת לעזאזל. הדרך הטובה להתמודד עם זה (מקצבים מסובכים) זה להבין אותם בספירה איטית ומודעת, ואחכ להכניס אותם אל תוך הזיכרון. ספירה של הפסקות כידוע לנו, דינה כספירה של תוים אשר נשמעים. כיון שהפסקות הן תווים. תיזהרו שאתם קוראים הפסקות, במקרים רבים, אנחנו כל כך מורגלים להסתכל על התווים שהפסקות מעיפות אותנו מהנושא וגורמות לנו להפסיק.אך הפסקות הן חומר מוזיקלי חשוב שאינו ניתן להתעלמות

כיון שקו מוזיקלי יכול לצוץ ובתוכו גם הפסקות, רצוי לשים לב טוב טוב אליהם:

כאמור סימון של הפעמות החזקות יעזור לנו לקרוא ולהבין מה החומר המנוגן הרצוי ואיך לגשת אליו:

בהמשך, בודדו את המקומות בהם יש הפסקות שנוחתות על פעמות חזקות. אלו הם מקומות בעייתיים בגלל שאנחנו מרגישים את הקצב, אבל לא מנגנים שום דבר…במקומות האלו, ניתן לשיר הברה באורך ההפסקה כידי לא לטעות במיקום המדויק של התווים. ע"י שירה, בפועל בזמן ההפסקה.

למשל בצורה הבאה:

בקטע המואר הראשון, ניתן  שר שלוש שמיניות בהברות כמו "טה טה טי" או כל דבר בעל שלוש הברות. בשני הקטעים המוארים האחרים מוסיף הברה אחרת למשל "או". נסו לשיר את הקצב של הדוגמה למעלה. שירו את הצלילים ובמקום הפסקה תשירו את ההברות שהחלטתם.חלקו את ההפסקות בחלוקה שווה (רבע הפסקה -שני הברות זהות) הטכניקה הזו תעזור לכם למקום כל תו בדיוק איפה שהוא צריך להיות בתיבה.

4.הסתכלו מעבר לתיבה

תמיד חכם להסתכל קדימה, אבל אי אפשר לראות יותר ממה שאתה רואה (וינסטון צ'רצ'יל)

אחד מהגורמים שתורמים לטעויות שלנו בקריאה מהדף זה שהתווים שנמצאים מולנו תופסים אותנו לא מוכנים. העיניים שלנו נתקלות בתיבה שאנחנו חייבים לנגן במהירות והמוח לא תופס את האינפורמציה בצורה מספקת. הדבר הבא קורה: אנחנו עוצרים וחושבים לחצי שניה על הדגשים, האיצבוע, הקצב ואז – כבר מאוחר מידי.

כידי להימנע מהסיטואציה, חייבים להיכנס להרגל  ולהסתכל  קצת מעבר לתווים ולמקצבים הנמצאים כרגע. ימינה יותר. אל תיתפסו בוהים במוזיקה עליה אתם עובדים, תהיו מוכנים לתווים הבאים.

כידי לעשות זאת, שמרו את העיניים צמודות לתו או שניים מהתווים הבאים לקראתכם. המיומנות הזאת, מעל לכל הגורמים דורשת קומבינציה של של התרגילים הקודמים.

אתם חייבים להיות לגמרי מרוכזים בידיים שלכם ובו זמנית לראות את המוזיקה כחטיבה יותר גדולה של תווים ולא כפעמה יחידה ובודדת. כאשר אתם מנגנים תיבה, העינים שלכם סורקות את כל מה שבא בהמשך ולכן אל תיתפסו לא מוכנים. תמשיכו גם אם שטעיתם  כי לא מן הנמנע שתעשו טעויות בזמן שאתם קוראים מהדף, כולנו רוצים 100% דיוק, אבל בסופו של דבר אנחנו יכולים לטעות ולהחמיץ תו – זה חלק מהחיים, טעות קטנה אינה סיבה להפסיק את הקריאה או הביצוע לגמרי.

למרות שאנחנו לא רוצים לבצע טעויות בקריאה יש טעויות גדולות יותר. שמעתי פעם מורה אומר: " אני  יכול לקבל  חוסר או טעות בצליל, אבל אני לא מקבל קצב וספירה לא נכונים" זה מוזר לשמוע את האמירה הזאת, אבל אחרי זמן מה נפלו האסימונים ובכל הקשור לקריאה מהדף – תו לא נכון הוא תו נסלח אבל קצב תקוע ומבולבל, לגמרי הורס את העבודה שהשקעת עד כה.

יש חשיבות גדולה מאוד לתשומת הלב בתהליך של קריאת התווים, והריכוז הוא ראשון במעלה. בתור התחלה, שמור על טמפו המתאים לך בצורה נוחה. זה הדבק המקשר את כל הדברים יחד. הדבר הבא זה להסתכל על חטיבות שונות של המקצב/חלוקה הקצבית  ולבחון אותם בעין:לראות באיזה פעמות הן, האם הן חזקות או חלשות, ככל שנביט על חטיבה גדולה יותר כך ההבנה תגדל.רק לבסוף התרכזו בכל תו, מרווח או דגש.

5.המשכיות

הדבר הכי חשוב לזכור זה מה קורה אם יש טעות, אל תפסיק. תו יכול לצאת לא נכון אתה יכול להסס לפני מקצב מסוים או להחמיץ תו או הדגשה, מה שלא יהיה, זה עבר, זה נגמר. פשוט המשך לנגן בקצב מתון מאיפה שהפסקת.

זה טריקי, אם אתה קורא משהו שהלחנת בידי עצמך למשל בסיטואציה של בחינה,אבל זה הרבה יותר קל לקרוא מוזיקה עם מבצעים נוספים כמו בתזמרות, או בדואט. נסה לקרוא תווים עם עוד אנשים עמ להתרגל לקסונפט של המשכיות גם שיש טעויות. כאשר אתה טועה בתו או בקצב, אתה תראה שהחיים ממשיכים ואתה תמשיך מאיפה שצריך.

בואו  נסכם

יש הרבה מה לשנות ולשפר בכל פעם שאנחנו מביים על מוזיקה, אבל הטריקים הקטנים האלו יכולים לשנות המון מהרגלי הקריאה שלנו. בואו ננסה וניתן להם הזדמנות ונבחן את התוצאות, סביר להניח שאתם כבר מבצעים חלק מהתרגילים האלו וחסר לכם אימון או הבהרה של אחד מהתרגילים לעיל בזמן הנגינה:

עברו על הצ'ק ליסט הבא:

  • ודא שאתם בסביבה ללא הפרעות ובריכוז מלא
  • לפני שמתחילים הבינו את הסולם, כמות סימני התק (דיאזים/במולים)  ושם הסולם – צריכים להיות ברורים מראש –  כמו כן, בידקו אם הם משתנים לאורך היצירה.
  • הסתכלו  על המוזיקה בחלוקה , חלקו את התיבות  ליחידות של פעימות וחצאים שלהם ( subdivision )
  • זהו תבניות קצביות ו/או כאלו עם מקצבים מסובכים.
  • זהה/צפה התחלות של סולם בעליה/בירידה וכן באקורדים מפורקים.
  • זכור לספור גם את ההפסקות אם זה עוזר – אפשר לשיר את ההפסקות בהברות שונות.
  • ודא שהעניים שלך תרות אחר התווים והתיבות הבאות כמה שיותר.
  • אל תהיה המום מהטעויות שלך, המשך לנגן ושפר בהמשך.

 

אם תהפוך את התרגילים האלו להרגלים, אתה תקבל ביטחון ותשתפר בקריאת תוים ראשונית מהדף

התחל עם יישום של הקונספטים הללו בחזרות, בהופעות ואפילו בזמן שאתה מתאמן, בחן אותם גם בעבודה משותפת עם חבר או הרכב. בחר למשל, דף רנדומלי שאינך מכיר, ספור את הקצב, ונסה להבין את הכתוב.אם יש טעות המשך ונגן כל מה שאתה כן יכול אם הקריאה שלך טובה, סימן שחלק מהתרגילים מוכרים לך, ויש לך את הפוטנציאל של קורא טוב, ובכל זאת אפשר לעשות כיוונון וריפרש על האימון שלנו. קח אחד מהרעיונות למעלה ויישם אותם בכל סיטואציה שבה אתה קורא תווים ללמוד פסנתר בצורה יעילה ולהבין את התאוריה המוזיקלית לעומק, יתן לך כלים להבנה מלאה יותר של אקורדים, סולמות וכמובן קריאת תווים ושיפור של היסודות המוזיקליים והמקצבים העומדים מולך. בסטודיו לפסנתר, תוכל לשפר דברים נוספים בזמן קצר עם המון כלים יעילים לכל סיטואציה מוזיקלית, אותם ניתן ליישם בקלות ובצורה הדרגתית. הביטחון שלך אף הוא ישתפר שתוכל לקרוא תווים בצורה חופשית בכל מקום ובכל זמן.

קבעו היום, פגישה ללא עלות, וקבלו פרטים  על הקורס שלנו  המכיל נגינה, קריאת תווים יסודות לאילתור ועוד: 0504-774664     www.pianotlv.com 

צלילי מתח Tensions notes

הטקסט הבא מתחלק לשני חלקים 

הסבר על צלילי מתח כחלק מסולם דיאטוני מג'ורי והתפקוד והקשר שלהם לסולם בתרגום מהאתר המשובח הזה והסבר כללי באדיבות רעיונות מהערך "צליל מתח" ויקיפדיה , בתוספות קישורים רלבנטיים לוידאו שהוספתי

בחלק הראשון  צליל מתח נתפס כצליל המתווסף לצלילי האקורד המרובע (משמע אקורד עם ספטימה נתפס כאקורד יסודי), בויקפדיה בחרו באקורדים משולשים  כיסודיים , ולכן צליל הספטימה (7) נתפס גם כצליל מתח .

בשני המקרים התוספות והחלוקות לצלילי מתח   משמעותן – תוספת לאקורד היסודי על מנת ליצור צבע הרמוני מסוים.

מהם צלילי מתח

תו נוסף שאינו חלק מהאקורד נקרא גם צליל מתח,תחשבו על זה כעל צליל שנועד לקישוט, עטיפה,צבע.אך צליל זה אינו תחליף לצלילי האקורד המקורי אלא הם מוסיפים נופך וטעם לצלילי האקורד אך לא מהווים לו תחליף. יש שני דרכים להחליט האם הצליל יעבוד באקורד הראשונה היא להוסיף צליל דיאטוני אשר שייך לסולם לתוך האקורד ולבדוק האם זה נשמע לך טוב,השני זה להשתמש בסולם בשביל ליצור הרמוניה עשירה יותר,בשיטה זו, צלילי הסולם יתוארו במספרים.

למשל 1,3,5,7 הם צלילי האקורד היסודי. צלילי המתח יצויינו במספרים: 9,11,13

כל מספר מעל 10 מציין את העובדה שהוא ממוקם ממעל האוקטבה הראשונה.

במקרים מסוימים 11 ו13 אינם צלילי מתח.הם מכונים sus4 1,4,5  כינוי sus2 1,2,5

אקורדים מושהים sus

2-צליל במרחק סקונדה מהשורש, יותר נדיר נכתב לעיתים בתוספת SUS.

  • 4-צליל במרחק קווארטה מהשורש לרוב מופיע בתוספת SUS. וידאו על אקורדים מושהים.

המקרה של 6th chord,  גם הוא בא להחליף את ה7 וכן לא יחשב בתור צליל מתח.

צלילי מתח הבאים מתוך הסולם, נשמעים יותר הרמוניים ומקובלים יותר התנסו בכל הצלילים לפני שהחלטתם מה "הכי טוב". צליל מתח ימוקם בד"כ כטון שלם מעל לצלילי האקורד המקורי כדאי להכיר בתחילה את צלילי הספטאקורד המקובלים כפי שהם מופיעים בסולם זיכרו שהם בנויים על צלילי הסולם.

אקורדים מרובעים בסולם מג'ור

Diatonic seventh chords
אקורדים מרובעים דיאטוניים בסולם דו מג'ור

 

 

 

אם נשים  לב, נגלה שהאקורדים בנויים בצורה של טרצות, המרווח הקיים בין 1,3,5,7 הוא טרצה ולכן צלילים אלו המרכיבים את האקורד לא מכונים צלילי מתח כי אם צלילי אקורד.נוכל להמשיך לבנות טרצות מעליהם  עד אשר ננצל את כל האפשרויות בסולם, אמנם נצטרך להבחין בין אפשרויות השונות, בכלל אקורדים עם תוספות של צלילי מתח נוטים להישמע סבוכים וצפופים והדבר אינו רצוי.למשל באקורד מי, התוספת "פה" לא הגיונית, היא יוצרת מרוח דיסוננטי של חצי טון עם מי  ולכן לא תוכל להיות מקובלת בסיטואציה של Cmaj7 גם אם נקפיץ את "פה" אוקטבה או יותר, נקבל תוצאה זהה.הצלילים אינם מתואמים הרמונית, ולכן התוצאה היא דיסוננט, בסיטואציה כזאת, ברירת המחדל, היא לא להשתמש בהם.בדוגמאות המסומנות בשחור, תוכלו לראות מה ניתן ל"סנן" ומה ניתן להישמע כצליל מקובל לאזניים שלנו.

אקורדים עם צלילי מתח

צלילי מתח דיאטוניים.
צלילי מתח דיאטוניים.

תחליפים או rootless chords

בכדי לא ליצור "עומס" או "אי-סדר" בכך שנמצאים הרבה צלילים בהרמוניה מחליפים לעתים צלילי המתח את צליל האקורד המשולש.

ה-7, Major7 לרוב לא מחליף כלום ומגיע כתוספת (ולפעמים בד בבד) לאקורד המשולש.

ה-2,9 מחליפים לרוב את השורש המנוגן אוקטבה מתחת (על ידי כלי בס או פסנתר). צלילי המתח האחרים מחליפים לרוב את צליל הקווינטה.

אחד החוקים הבסיסיים בהרמוניה הוא שלא יבואו יחד צליל ותחליפו. הדבר נועד למנוע דיסוננסטים הרמוניים, עיוותים באקורד

ניתן ל"וותר" על צליל הבס למשל באקורד עם 9 שינוגן  ללא צליל השורש, הדבר נעשה  על מנת למנוע מצב של צפיפות בעת שימוש בהיפוך, במקרה שיש באקורד צליל מתח נוספים. בליווי ג'אז למשל, נהוג לנגן ללא השורש

מהלכים הרמוניים גם הם יכולים להיות מנוגנים ללא צליל הבסיס, בנגינה בהרכב מקובל למשל שנגן הבס ינגן את צליל השורש והכלי ההרמוני (גיטרה, פסנתר למשל) ינגנו ללא הבס. הנה דוגמא למהלך II-V -I ללא בס  בשימוש עם צלילי מתח.

להשתפר

כולנו רוצים ושואפים להשתפר. זה נכון, אבל מה באמת עוזר להשתפר? מה עושה שיפט גדול? האם צריך להתחיל להתאמן שמונה שעות בשביל תוצאות?אנחנו צריכים למצוא שיטות נוספות.

התשובה היא שאימון בהחלט כן עוזר, אבל זה לא פרקטי עבור רובנו, להתאמן 8 שעות daily  ובעיקר כמבוגרים. בכל מקרה, אימון טכני הוא רק אלמנט היחיד ומתאים אולי בשביל ההתחלה. מה עם דמיון? פיתוח שמיעה? ידע תיאורטי? הכרות עם סגנון? אין לזה קשר לטכניקה בשום כלי..מה עם הלחנה? אילתור ויצירה?

שאנחנו מקשיבים למוזיקאים הגדולים של המאה, אנחנו שומעים מגוון, אנחנו שומעים איכות, האם יש חוט מקשר לחומרים האלו? כן. תשוקה! לכל המוזיקאים הגדולים יש תשוקה ענקית למוזיקה, לביצוע שלה, ולהקלטה שלה.

באך אמר על עצמו שהוא עבד למוזיקה, כשהוא ניגש לבקש עבודה מאיזה רוזן או נסיך מבוססים, הוא ביקש ליצור בצניעות ולשם שמיים, באך היה מאמין, אך לא נדע לעולם האם סגד לאלוהי הדת הנוצרית או לאלוהי המוזיקה, סביר בכל אופן, שבאך חש רוב ימי חייו תחושת שליחות דתית, לביצוע של מוזיקה, לא כל יום נולד איש שיכתוב 2000 יצירות.

לבאך היתה תשוקה לא רגילה לקונטרפונקט, כתיבה – רב קולית. למבנים הרמונים, למתמטיקה.

הוא לא היה איש רגיל, וכל ילדיו ניגנו. אבל! באך לא למד לנגן באופן מסודר, הוא לא הלך למורה פעם בשבוע, הוא לא השאיר אחריו מחברות אימונים, וככל הידוע לא היה לו קואצ'ר פסיכולוג. גם הורים לא היו לו. אבל באך רצה, רצה והאמין, רצה האמין יגע והשיג. באך הפך לאמן ידוע כבר בימי חייו, ואולי ידוע יותר בעת המודרנית.

תשוקה גדולה למוזיקה, זה הדבר האמיתי, אנשים עם תשוקה שהעזו לחלום , זכו לפעמים גם לבצע. אין מה להפסיד. מצד שני, מיליון תלמידים שהתחילו ללמוד פסנתר, הפסיקו, סטטיסטית, רוב האנשים מפסיקים, אבל מי ממשיך? מי שמצא את עצמו מתגעגע לנגן, מי שחיבר שיר, שמעולם לא נשכח מליבו, מי שזכה לנגן בשביל חברים והצית את ליבם, לכל אלו יש תשוקה למוזיקה, ליצירה, ולנגינה, ואם אתם ביניהם, אתם מוזמנים להמשיך את החגיגה. מוזיקה

 

בלוז – על מה אנחנו מדברים

מה זה בלוז?

יש האומרים…זו הרגשה, יש האומרים… סגנון מוזיקלי במקצב של  Shuffle, ויש שחושבים שזה  שם של סולם, ויש שטוענים שזה קטע מובנה של 12 תיבות, ההגדרה האחרונה, מתיחסת למבנה המוזיקלי הנקרא בלוז, ולא למילה/הרגשה.

אם כן, מה המבנה המוזיקלי אליו מתכוונים שאומרים בלוז? מדובר על חטיבה בת 12 תיבות, Twelve bar blues

אבל 12 תיבות של מה? בבלוז, יש חלוקה ברורה, לשלוש דרגות (או אקורדים) ראשיים.

הראשונה, הרביעית, והחמישית. בשפה הקלאסית יש שיטעו לקרוא לזה טוניקה, סובדומיננט, דומיננט, או בשפת הדרגות: ראשונה, רביעית חמישית

מה שבאמת קורה בבלוז, שלוש דומיננטות (אקורד מסוג 7) שחוזרות על עצמם במרווחים שונים (טוניקה, ואז קוורטה וקוינטה בהתאמה).

הבלוז הפשוט, הוא כזה שמכיל רק את הדרגות הדומיננטיות (שלוש במספר) ומכאן, ניתן "להסתבך" ולנגן דרגות נוספות, התומכות בהרמוניה, למשל מהלכים של ii V I או סיומות כמו I VI ii V  בסוף המהלך.

דבר אחד, לא משתנה, הבלוז נשאר 12 תיבות

ישנם גם קטעים עם אופי בלוזי, כאלו שהבלוז משורטט בהם, או חלק ממנו מצוטט במבנה אם כי הם אינם בלוז טהור (12 תיבות).

הנה מספר דוגמאות  לבלוזים (מסורתי/מינורי/מודרני/מושפע מבלוז)  מתוך ההקלטות של ענקי הג'אז

בלוז מסורתי עם “קיקים”      Benny Golson  – Blues After Dark Gone

שימו טוב טוב לסולואים של הכלי הראשי ללא  פסנתר, או לסולו בס aמנוגן  ללא ליווי תופים

בלוז מסורתי  עם השפעה של מקצב המארש ‫‪Art Blakey & the Jazz Messengers – Blues March‬‏

המסנג'רס של ארט בלייקי,מתוך אחד התקליטים (אם לא ה)  נכתב על ידי הסקספוניסט באותה תקופה בני גולסון.

בלוז מודרני עם שינויים בהרמוניה   ‫‪Benny Golson – The Stroller‬‏

בלוז מודרני, עם שינויים בהרמוניה      ‫‪Ray Bryant – Blues Changes‬‏

מינגוס – קטע  שמושפע מבלוז בהתחלה שלו אך אינו בלוז במבנה הכללי שלו     anin'‬‏‬‫‪Charles Mingus – Mo

Jazz: Upper structures

 כיצד נכיל אקורדים עילאיים (אפר סטרקצ'קרס ) בנגינת סולו מלודי

המפתח לשימוש ב upper structures טמון בהבחנה באקורדים הפשוטים: מג'ור ומינור, שקיימים באפשרויות שנוצרו מהסולם התחליפי  altered אקורדים מעין אלו משמשים נגנים בכלים הרמוניים כמו גיטרה ופסנתר ב"הירמון" שלהם, אך ניתן להשתמש בהם בצורה יעילה גם בנגינת סולו מלודי

האם לקחת בחשבון שתוכל לנגן למשל אקורד משולש F#m  על אקורד C7b9 או אקורד F major על A7alt?

שימוש באקורדים תחליפיים נותן לנו שני יתרונות, לא רק שנשתמש בסאונד חריף מעניין וטעים אלא  אנחנו גם ננגן אקורד מלא – רק לא האקורד הצפוי והמוכר…

שני הדרכים ליצור אלטרנטיבה לאקורדים דומיננטיים  הם 7b9   , או   7alt  – את האקורדים שנקבל נבנה על פי הסולם בצורה הבאה שינוי לפי סולם מוקטן  (טון- חצי )  לפי האקורד הראשון או החלפת הסולם תחליפי altered  לפי האקורד השני

ראה דוגמא ראשונה [C7]

C7b9

C7alt

ניתן לתאר את האקורדים המשולשים במצאנו בסולם כך (שימו לב למספרים)

C7b9

C7alt

  • סליחה על התיווי האנהרמוני, אין ברירה אלא להחליף חלק מהשמות שמתעסקים עם אקורדים שחורגים בצורה ברורה מהסולם המקורי
  • שימו לב ש F# וגם Ebm  נמצאים בשני המערכות שהגדרנו.
  • ניתן למצוא גם אקורדים נוספים אך הם לא מעניינים. נקודת ההנחה שלנו היא שמה שמעניין מכיל בתוכו צלילי אקורד.

הדרך להפנים את האקורדים בכל הסולמות היא לחשב ולחשוב אותם על פי ספרות רומיות כך שלמשל #IV הוא הלכה למעשה אקורד מג'ורי הבנוי על המדרגה ה#IV של סולם האב (במקרה שלנו, בדקנו את C ולכן זה F#) או למשל bIIIm הוא המשולש המינורי  שיושב על המדרגה ה bIII של סולם האב (במקרה שלנו, בדקנו את C ולכן נקבל Ebm) וכן הלאה

Chick Corea makes lots of use of upper structures
צ'יק קוריאה נוהג שימוש בסטרקצ'רס

 

סיכום 

7b9 Upper Structures

  • אקורדים אפשריים מג'וריים:  bIII #IV VI
  • אקורדים אפשריים מינוריים:  bIIIm #IVm

7alt Upper Structures

  • אקורדים אפשריים מג'וריים  #IV bVI:
  • אקורדים אפשריים מינוריים: #Im bIIIm

7b9 / 7alt Upper Structures (עובד בשניהם)

#IV bIIIm.

התמקדות במשולשים אלו בשימוש בקוי מלודיה בסולו עושים שימוש בצלילי האקורד מעל לדומיננטה ומאפשרים קשר מבני מקביל חזק בין הדרגה II  וה V. המשלוש יכול להיפתר בצורה חלקה אל תוך צליל מצלילי האקורד הראשון למשל:     Gm7          C7b9          FM

שילוב שני אקורדים על אותו הדומיננט יותר אפקטיבי בפראזות קצרות  פי שניים  מאורך התיבה

שים לב שנהוג לנגן את הראשון ואז רק את האלטרציה של הדומיננטה על אותו אקורד אפילו אם האלטרציה לא מופיעה בכיתוב האקורדים המקורי

uslinesa

אין בעיה להפוך את המהלך למהלך מינורי[ minor II-V-I]  פשוט תורידו את המדרגה החמישית [5th] בחצי טון באקורד II והנמיכו את צליל הטרצה [3rd]באקורד האב [I]

חומר מתקדם

למעשה הסולם התחליפי altered chord scale הוא מודוס במינור המלודי , נביט רגע על האקורד – C7alt   למעשה הוא מודוס שביעי [VIIth] בסולם רה במול מינור מלודי [Db  melodic minor]

המשמעות שבכך היא שמשולשים שפועלים  בסולם המתבקש C7alt יעבדו גם בכל אחד מצלילי סולם האב ( כאמור סולם מינורי, מלודי הנמצא חצי טון למעלה)

Db melodic minor

uslinesb

אקורדים בהם ניתן להשתמש:

DbΔm, (Ebsusb9), EΔ+5, (Ab7b13), Gb7+4, Bbm7b5, C7alt

האקורדים שאינם מתאימים לסולם האב – פחות נפוצים [ נדרשת התאמה בין היתר  לצלילי האקורד ], מכאן ניתן להשתמש באקורדים העליונים הרלבנטיים  ולהחליף ביניהם – לפי הסולמות שהגשנו כאן

בסופו של דבר, כדאי שתדע/י את כל האקורדים שמגיעים מהמינור המלודי כסט של אקורדים  גרעיניים בכל סולם. שאפו לזה, למרות שאני מודה שזה כאב ראש לא קטן, אפשר במקום זאת, להתחיל עם כמה אקורדים שנשמעים לנו פיקנטיים במיוחד, למשל  אקורדים אותם פוגשים בסטנדרטים

כאשר בוחנים מהלך הרמוני על גבי סטנדרט. החליטו מראש על האפר סטרקצ'ר בו אתם מתכוונים  להשתמש על גבי האקורדים הספציפיים שבקטע.

הצורה הכי קלה להפנמה של המשולשים שקיימים על 7alt תהיה ללמוד את הסולם המינור המלודי המופיע כאן בצורה של סולם אב. עבודה קצת מאתגרת! אבל לגמרי שווה את זה, זה הדרך בה אתם מנגנים תשתנה!

בהצלחה עם דפוס הפעולה שהוצע כאן! הרגישו חופשים לכתוב רעיונות משלכם!

תורגם מאנגלית על ידי גלעד חצב 30/05/2016 | המאמר המקורי נכתב על ידי Jason lyon | לינק כאן

עשרה פסנתרי ג'אז מודרני שאתם חייבים להכיר!

יש מאות ואלפי פסנתרנים טובים ומוכרים בג'אז, אך הג'אז המודרני עבר מהפיכה  ששינתה את הג'אז לתמיד -הנה  עשרה פסנתרי ג'אז ששינו את פני הג'אז המודרני.

קית' ג'ארט (Keith Jarrett;‏ נולד ב-8 במאי 1945 בפנסילבניה), פסנתרן ומלחין ג'אז אמריקאי.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, החל ג'ארט ללמוד במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון. הוא עבר לניו יורק, שם ניגן במועדון הגאז' "הוילג' ואנגארד" (the Village Vangurad). המתופף ארט בלייקי צירף אותו ללהקתו, שליחי הג'אז, ומאוחר יותר הצטרף ג'ארט לרביעייה של הסקסופוניסט צ'ארלס לויד; האלבום "Forest Flower" שהוציאה הרביעייה היה בין האלבומים המצליחים של שנות ה-60 המאוחרות. בתקופה זו התחיל ג'ארט את דרכו כמנהיג הרכב, עת הקים שלישייה עם נגן הבס צ'ארלי היידן והמתופף פול מושן. בהמשך הקריירה שלו ניגן ג'ארט עם מוזיקאים מפורסמים רבים נוספים, ביניהםמיילס דייוויס, יאן גרברק, ג'ון קריסטנסן ופאלה דניאלסון.

סגנונות הג'אז המאפיינים את יצירותיו ביותר – ג'אז רומנטי, בי בופ וסווינג. ג'ארט ניגן גם מוזיקה קלאסית, והוציא תקליטים ובהם ביצועים ליצירות של באך,מוצרט, שוסטקוביץ', ואחרים; לדבריו, דווקא תוך נגינת מוזיקה קלאסית למד כי כשרונו מפותח יותר כמאלתר.

ב-1973 התחיל ג'ארט להופיע בקונצרטים ללא נגנים מלווים, וזכה להצלחה רבה. תקליט הסולו שלו (משנת 1975) "קונצרט קלן" הוא אחד מתקליטי הג'אז הנמכרים ביותר בכל הזמנים.

ג'ארט מנגן גם בצ'מבלו, תופים, קלאוויקורד, סקסופון ואורגן, אולם הכלי עמו הוא מזוהה ביותר הוא הפסנתר.

שלישיית קית' ג'ארט המונה בנוסף אליו את המתופף ז'אק דז'ונט והבסיסט גארי פיקוק מתמחה בנגינת סטנדרטים וזוכה להצלחה גדולה בהקלטות והופעות.

https://www.youtube.com/watch?v=KPgEoDt_Duc%20

הרברט ג'פרי "הרבי" הנקוק (באנגלית: Herbert Jeffrey "Herbie" Hancock; נולד ב-12 באפריל 1940)

מוזיקאי ג'אז ומלחין זוכהפרס הגראמי משיקגו, אילינוי. הנקוק הוא מהפסנתרנים המצליחים והמשפיעים ביותר בתולדות הג'אז. הוא אימץ אלמנטים של רוק, פאנק וסול יחד עם אלמנטים יותר חופשיים מן הג'אז.

כחלק מה-Second Great Quintet של מיילס דיוויס, הנקוק סייע בהגדרת מחלקת הקצב בג'אז, והיה אחד מן הארכיטקטים של צליל ה"פוסט בופ". מאוחר יותר הוא נהיה אחד ממוזיקאי הג'אז הראשונים שעשו שימוש בסינטיסיזרים ופאנק. למרות כל חדשנותו, המוזיקה של הנקוק נשארת לרוב מלודית ומאוד נגישה. רבות מיצירותיו חצו את הגבול ונהיו למוצלחות בקרב ציבור הפופ.

יצירותיו המוכרות ביותר של הנקוק כוללות את "Cantaloupe Island" "Watermelon Man" "Maiden Voyage" "ו-"Rockit".

ארמנדו אנתוני "צ'יק" קוריאהאנגלית: Armando Anthony "Chick" Corea

 נולד ב-12 ביוני 1941 בצ'לסי (Chelsea), מסצ'וסטס), הואפסנתרן ג'אז אמריקאי הנחשב לאחד מפסנתרני הג'אז הגדולים ביותר שצמחו בשנות השבעים. קוריאה מתאפיין בעיקר בשילוב הסגנונות שקיים ביצירותיו. במהלך מרבית הקריירה שלו ניגן קוריאה בעיקר (אך לא רק) פיוז'ן (תת-סגנון בג'אז שהתפתח בשנות השבעים).

נולד במסצ'וסטס. אביו היה חצוצרן ג'אז וכך היווה כהשפעה מוזיקלית ראשונה עבורו. קוריאה למד פסנתר מגיל ארבע. הוא גדל לצלילי צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, באד פאוול, לסטר יאנג והורס סילבר, אך התעניין גם במוזיקה של בטהובן ומוצארט, שהשפיעו רבות על יצירותיו. לאחר כמה שנות התנסות עם הפסנתר ואף עם מערכת התופים, החל קוריאה לקחת שיעורים עם פסנתרן קונצרטים. במהרה החל לנגן עם נגנים רבים, ביניהם מונגו סנטמריה, סטן גץ ואחרים. החצוצרן הגדול מיילס דייויס הזמין את קוריאה להרכבו וחשף בפניו את האורגן החשמלי, שבו ישתמש קוריאה גם בהמשך הקריירה. בהמשך התנסה קוריאה גם בהקמת הרכב אוונגארד שנקרא "Circle", אך לאחר שלוש שנים שינה כיוון מוזיקלי.

בתחילת שנות השבעים הקים את הרכב הג'אז-רוק-פיוז'ן "Return to Forever" שהיה אחד מההרכבים הבולטים בתחום בשנות השבעים. חברי הלהקה המקוריים היו: סטאנלי קלארק (באס), ג'ו פארל (סקסופון, חליל), פלורה פורים (קולות ווקלים, כלי הקשה), איירטו מוריירה (תופים, כלי הקשה) וצ'יק קוריאה (קלידים). הרכב זה ניגן מוזיקה מקורית שסגנונה היה בעיקר ג'אז משולב עם השפעות לטינו-אמריקניות. בתקופה זו התפרסמו יצירות רבות של קוריאה, ביניהן "Spain".

ג'ו זאווינול

ג'ו זאווינול (Joe Zawinul נולד כ-Josef Erich Zawinul;‏ 7 ביולי 1932 – 11 בספטמבר 2007)

היה פסנתרן וקלידן ג'אז, מחלוצי זרם הפיוז'ן במוזיקה. הוא זכה 30 פעם בתואר "קלידן הג'אז הטוב ביותר" בסקרי כתב העת דאון ביט.

זאווינול נולד בווינה, אוסטריה, סבתו הייתה ממוצא צועני. חברו לספסל הלימודים היה תומאס קלסטיל, לימים נשיא אוסטריה. זאווינול רכש את השכלתו במוזיקה קלאסית בקונסרבטוריון של וינה.

ב-1959 קיבל מלגה ללימודים במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון והיגר לארצות הברית. הוא החל לנגן בהרכבו של החצוצרן מיינרד פרגוסון שם פגש את נגן הסקסופון ויין שורטר, שלימים יהיה שותפו להנהגת להקת 'תחזית מזג האוויר' (Weather Report). עד מהרה עזב שורטר את ההרכב כדי לנגן עם ארט בלייקי וזאווינול עזב על מנת ללוות את הזמרת דיינה וושינגטון

ויליאם ג'ון אוונסאנגלית: William John Evans;‏ 16 באוגוסט 192915 בספטמבר 1980), המוכר כביל אוונס, מלחין ופסנתרן ג'אז אמריקאי.

ויליאם ג'ון אוונס נולד בפליינפילד, ניו ג'רזי ב-16 באוגוסט 1929. כשהיה בן שש החל ללמוד פסנתר ומאוחר יותר למד לנגן גם בכינור ובחליל צד. המפגש הראשון שלו עם עולם הג'אז היה בגיל 12, עת החליף את אחיו בתזמורת ריקודים בעיר מגוריו. אוונס המשיך בגיל מאוחר יותר ללימודי מוזיקה בקולג' והחל להופיע בהרכבים מקומיים שונים. בשנת 1951 התגייס לצבא ארצות הברית, שם ניגן על חליל צד בתזמורת.

לאחר שהשתחרר מהצבא בשנת 1954 החל אוונס לנגן בניו יורק עם מוזיקאי ג'אז בכירים, בהם הקלרניתן טוני סקוט, החצוצרן ארט פארמר, הסקסופוניסט לי קוניץ והבסיסט צ'ארלס מינגוס, איתם גם הקליט את הקלטותיו הראשונות. בסוף שנת 1956 הקליט אוונס את אלבומו הראשון כמנהיג, "New Jazz Conceptions", יחד עם הבסיסט טדי קוטיק והמתופף פול מושן, איתו הרבה לעבוד גם בהמשך הקריירה המוזיקלית שלו. האלבום סימן כי באותה התקופה אוונס הושפע עמוקות מבאד פאוול וממוזיקה קלאסית, עם מהלכי אקורדים והירמוני אקורדים חדשניים, שהיוו את אבן היסוד של הג'אז המודרני.

בשנת 1958 הצטרף אוונס לשישייה של מיילס דייוויס, בה היה המוזיקאי הלבן היחיד. אוונס היה חבר בהרכב למשך פחות משמונה חודשים, אך לבקשת דייוויס, חזר אליו בתחילת 1959 להקלטת "Kind of Blue", שהפך לאלבום הג'אז הנמכר ביותר בכל הזמנים.

בסוף 1958 הקליט את אלבומו השני כמנהיג, "Everybody Digs Bill Evans", יחד עם הבסיסט סם ג'ונס והמתופף פילי ג'ו ג'ונס. כחודש לאחר הקלטת אלבום זה חזר אוונס לאולפן ההקלטות, שוב עם פילי ג'ו ג'ונס, והפעם עם הבסיסט פול צ'יימברס. בסיום ההקלטות החליטו שהשלישייה אינה מעניינת מספיק, והחומר נגנז עד שנת 1975, אז יצא לאור תחת השם "On Green Dolphin Street".

בשנת 1959 הקים אוונס יחד עם הבסיסט סקוט לאפארו והמתופף פול מושן שלישייה הנחשבת לאחד מהרכבי הג'אז הטובים בכל הזמנים. השלישייה ניגנה הן סטנדרטי ג'אז מסורתיים והן קטעים מקוריים של אוונס, וחבריה שיכללו את האינטראקציה המוזיקלית ביניהם ליצירת אלתורים קולקטיביים שטישטשו את הגבולות שבין סולן למלווה. אלבומה הראשון של השלישייה, "Portrait in jazz", יצא לאור בשנת 1959. בשנת 1961 ניגנה השלישייה במועדון הווילג' ונגארד, שם הקליטה עוד שני אלבומים בהופעה חיה, "Sunday at the Village Vanguard" ו-"Walts for Debby", המציגים את השלישייה בשיאה. אירוע טרגי קטע את פעילותה של השלישייה, כאשר לאפארו נהרג בתאונת דרכים כשהוא בן 25 בלבד.

אוונס השאיר חותם על עולם הג'אז ונחשב לאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר על פסנתרני ג'אז במחצית השנייה של המאה ה-20. מהלכיו ההרמוניים והולכת הקולות שלו היוו את אבן היסוד לנגינתם של פסנתרנים מודרניים כגון הרבי הנקוק וקית' ג'ארט, ופתחו עולם חדש בג'אז. ביל אוונס נפטר בניו יורק ב-15 בספטמבר 1980, מסיבוכים הקשורים לשימוש רב-שנים בסמים

https://www.youtube.com/watch?v=BjHDaSpYI28

באד פאוולאנגלית: Bud Powell‏, נולד בשם ארל רודולף פאוול; 27 בספטמבר1924 – 31 ביולי 1966)

היה אחד מענקי הפסנתרנים בג'אז, שינה את הדרך שבה מנגנים פסנתרני הג'אז בכל הסגנונות שלאחר הסווינג. באד פאוול היה מראשוני הפסנתרנים להפסיק לנגן באסים ביד שמאל ("Striding"), אלא להשתמש בה על מנת לנגן אקורדים צבעוניים יותר. בנוסף, לעתים קרובות עשה שימוש ב-Horn-like-playing, כלומר, נגינת פראזות "בופיות" על פסנתר.

בתקרית גזענית פאוול הוכה בראשו על ידי המשטרה, מה שהביא לנזק בלתי הפיך. מאז אותה התקרית באד סבל מכאבי ראש חמורים והתמוטטויות מנטליות רבות. למרות זאת, הוא הקליט מספר תקליטים מוצלחים מאוד לחברות התקליטים Blue note, ‏Roost ו-Verve. באד החמיץ הזדמנויות רבות בגלל הנזק המוחי שלו, ומסופר כי פעם צ'ארלי פארקר אמר למיילס דייויס שלא יצרף את באד ללהקתו משום ש"הוא משוגע אפילו יותר ממני!".

ב-1951 הוא אושפז בבית חולים וטופל בנזע חשמלי, אך למרות זאת במהלך שנות ה-50 הוא עדיין היה מסוגל לנגן. בשנת 1959 עבר לפריז שבצרפת, כאשר גם שם אושפז לתקופה מסוימת, וחזר לניו יורק בשנת 1964. שנתיים לאחר מכן, ב-31 ביולי הוא נפטר כתוצאה ממחלת השחפת‏.

ארט טייטום (באנגלית: Art Tatum;‏ 13 באוקטובר 1909 – 5 בנובמבר 1956)

וירטואוז, שנודע ביכולתו הטכנית הגבוהה וכישורי האלתור שלו בנגינה בפסנתר. טייטום נולד ב-1909 בטולדו, אוהיו, למשפחה מוזיקלית. מילדותו סבל מקטרקטים שגרמו לעיוורון בעינו האחת ולראייה קלושה בעינו השנייה. למרות ניסיון לשקם את ראייתו בניתוח, הוא נכשל בכך לאחר אירוע תקיפה ב-1930, כאשר היה בגיל 21.

טייטום היה ילד פלא מוזיקלי. בגיל שלוש הוא לימד את עצמו לנגן משמיעה תוך האזנה לקטעי נגינה של סרט מנוקב בפסנתר אוטומטי. בראיון רדיופוני שהעניק הוא הכחיש כי למד את שני החלקים של יצירות לארבע ידיים על ידי מגע בקלידים הלחוצים בעת שהפסנתר האוטומטי ניגן. הוא ניגן יצירות שנכתבו במקור כדואטים ולא היה מודע לכך שאלו נכתבו עבור שני נגנים. בדרך זו הוא פיתח סגנון נגינה מהיר במיוחד ללא פשרות בדיוק. כבר בתור ילד הוא היה רגיש מאוד לאינטונציה של הפסנתר ודרש שיכוון לעתים קרובות.

טייטום החל את לימודיו הקלאסיים בגיל צעיר מאוד, ואז ניגן במועדונים וברדיו. הוא הגיע לניו יורק ב-1932 והקליט כעבור שנה ארבעה קטעי סולו, כולל "רג הנמר" הבלתי נשכח, שאנשים סברו כי נוגן על ידי שני פסנתרנים. הוא היה הסולן הראשון ב"מועדון אוניקס" שברחוב 52 בשעות שאחרי המופעים, לפני שהופיע במועדונים רבים בכל ארצות הברית. הוא הקים, יחד עם נגן הקונטרבאס סלאם סטיוארט ועם נגן הגיטרהטייני גריימס, שלישייה שנחשבה למעולה. בשנים 1953 – 1955 הוא הקליט 120 קטעי סולו לפסנתר, בארבעה סשנים (מפגשים מוזיקליים) עליהם פיקח נורמן גראנץ, וגם ארגן סשנים עם בן ובסטר (סקסופון), ליונל המפטון, בני קארטר, באדי ריץ' (תופים) ופילי ג'ו ג'ונס (תופים). קונצרט הסולו האחרון שלו נערך ב-1955, והוא המשיך להקליט עד מותו בלוס אנג'לס בקיץ 1956.

פסנתרנים רבים מעריכים מאוד את טייטום ואת נגינתו. ולדימיר הורוביץ הביע תדהמה על סגנונו. סאמסון פרנסואה הצהיר כי "הוא באמת היה גאון בדרכו להלחין אגב אלתור". בייסי כינה אותו הפלא השמיני של העולם, אוסקר פיטרסון אמר כי הוא נגן הג'אז הגדול ביותר בכל הזמנים, בעוד הרבי הנקוק הודה שאיש אינו יכול להשתוות לו. בהיותו יורש בו-זמני למסורת הסטרייד פיאנו ולהמצאותיו של ארל היינס, הוא הצליח לשוות חשיבות זהה לשתי ידיו. כל אחת מידיו יכולה הייתה לנגן במקצב שונה, אגב חוש מזוקק להרמוניה, שאפשר לו לבצע שינויי קצב ופרסטיסימו מרשימים ביותר. א-טמפו היו הפרלודים לנושאים (של מלחינים כמו גרשווין, קרן, דבוז'ק, או מסנה), רוחשים בארפג'י, ציטוטים וערבסקות – שפע אלמנטים עד שלעתים נדמה שהם מציפים את הלחן.

ת'לוניוס מונק (אנגלית: Thelonious Monk‏, 10 באוקטובר 1917 – 17 בפברואר 1982)

היה מגדולי נגני הפסנתר של הג'אז. נגינתו של מונק הייתה חדשנית מאד, והוא היה מחלוצי מהפכת הבי בופ. אף על פי שנגינתו לא התקבלה היטב בקרב הקהל הרחב בתחילת הדרך, כיום הוא נחשב לאחד מפסנתרני הג'אז הבולטים והמשפיעים ביותר בתחומו. ת'ליוניוס מונק נולד ב-10 באוקטובר 1917, ברוקי מאונט שבצפון קרוליינה. זמן קצר לאחר מכן עברה משפחתו לניו יורק. בפסנתר הוא החל לנגן בגיל 5 בערך. הוא התחיל את הקריירה המקצועית שלו כפסנתרן בליווי מטיף דת נוצרי.

בשנים 1943-1940 החליף את ארט טאטום כפסנתרנה של להקת הבית של המועדון הניו יורקי המפורסם מינטונז פליי האוס. המועדון היה מקום שבו התנסו ג'אזיסטים במוזיקה חדשנית. מונק עבד מעט עם לאקי מילינדר ב-1942 והצטרף לזמן קצר לתזמורתו של קוטי ויליאמס ב-1944 עמו הקליט לראשונה את הסטנדרטים המפורסמים שלו מנגן את "אפיסטרופי" ומאוחר יותר את "ראונד מידנייט". אבל רק כאשר הצטרף לקולמן הוקינס כפסנתרן הקבוע שלו קיבל מונק הכרה נרחבת. בתחילה, התלוננו מעריציו של הוקינס על הפסנתרן האקסצנטרי שהוסיף ללהקה, אך מונק המשיך בהרכב.

כשנכנס מונק הישר אל תוך זירת הג'אז בניו יורק בתחילת שנות הארבעים, סגנונו האישי היה כבר מפותח לחלוטין. לאורך כל חייו, הוא לא התעניין בדבר כפי שהתעניין במוזיקה שלו. את רוב יצירותיו כתב מונק בין הגילאים 45 ל-55. בכל הקלטה בה השתתף מונק, נשמע סגנונו המובהק. בביוגרפיה שלו, סיפר דיזי גילספי שהוא מעולם לא שמע את מונק מנגן בצורה שונה. קני קלארק מוסיף, שבזמן בית הספר התיכון, כשניגן מונק מוזיקת גוספל, לא היה דבר מיוחד בסגנונו. כאשר החל המסע ברחבי ארצות הברית, בקנזס סיטי שמעה אותו מרי לו ויליאמס וציינה את סגנונו השוטף והמהיר באותן שנים, סגנון שאף על פי שהגיע מהסווינג, היה שונה ממנו לחלוטין. במשך כל שנותיו כפסנתרן, לא השתנה סגנונו, למרות שינויים רדיקליים שעבר הג'אז בשנות הקריירה שלו. סגנונו של מונק היה בולט מאד, וניתן היה לזהות את נגינתו בכל רגע. מהבחינה הזו הוא היה ייחודי – מספר הפסנתרנים עם סגנונות מובחנים ומגובשים היה קטן באותה תקופה.

למרות ייחודו, סגנונו של מונק קשה מאוד לניתוח. הנגינה של מונק בדרך-כלל לא מתואמת במתכוון, גם למנגינה המנוגנת וגם לשאר הכלים. הצליל שהפיק מונק מהפסנתר היה בלתי רגיל ביותר ונוצר מהמגע הנוקשה שלו בקלידים. בדרך כלל בתקופה זו, תשומת הלב שמקבל המגע כגורם להוצאת צליל מהפסנתר היא קטנה, ורק במקרה של יוצרים כמו מונק ניתן לשים לב אל סגנון המגע. הטכניקה הרווחת, של מתיחת האצבעות, לא הייתה בשימוש אצל מונק, ולמרות שהיה איש גדול ממדים, אצבעותיו היו קטנות. במקום טכניקה זו, ניגן מונק בטכניקת "תקיפה", כאשר אצבעותיו מכוונות כמו חץ אל הפסנתר, והוא "יורה" אותן לכיוונה של המקלדת. הטכניקה הזאת נוגדת למעשה את הטכניקה שפותחה על מנת לאפשר מהירות ושטף בנגינה. למרות שלמעשה לא השתמש בטכניקה הנכונה ושילם על כך מעט במהירות, אין להתייחס לסגנונו כברירת מחדל עבורו. מונק בחר מהתחלה את הדרך הזאת, כאשר יכול היה לבחור גם בדרך המקורית. כשמונק בחר להראות שטף או טכניקה, הוא היה מנגן את הסולם המוגדל, האהוב עליו בעיקר באלתורים, או סולמות כרומטיים.

שלישיית אסביורן סוונסון (בשוודית: Esbjörn Svensson Trio)

הרכב ג'אז שוודי שהוקם בשנת 1990 על ידי אסביורן סוונסון . ההרכב כלל את אסביורן סוונסון (פסנתר), דן ברגלונד (באס ) ו מגנוס אוסטרום (תופים).

על ידי סגנון שמשלב אלמנטים של ג'אז קונבנציונלי ,אפקטים אלקטרונים , רוק , פופ ומוזיקה קלאסית הצליח ההרכב לעשות את כל הדרך מעיירה קטנה בשוודיה לשוק הקשה ביותר ל ג'אז מיובא, השוק האמריקאי.

השלישייה שילבה בין החדווה של תלוניוס מונק ,הדרמה של יוהאן סבאסטיאן באך ואנרגיית הרוק המתקדם של אמרסון לייק ופאלמר בתחילת דרכם. השלישייה שהושפעה בין היתר מרדיוהד הצליחה להנגיש את המוזיקה שלה לחובבי פופ ורוק תוך שמירה על הגרעין הקשה של מאזיני הג'אז.

הפרסום של האלבום From Gagarin's Point of View בשנת 1999 בלייבל הגרמני ACT הביא לפריצה הראשונה של ההרכב אל מחוץ לגבולות סקנדינביה. מה שהתחיל, כביצועים של גרסאות כיסוי למוזיקה של אחרים, התחלף בחומר מקורי שהקנה להרכב פרסי גראמי שוודים , מקום ראשון בתחרות הג'אז הבינלאומית הבריטית של 2003 ופרס מטעם Jazzman magazin. הצרפתי.

ההרכב הצליח, לשנות את הציפיות של מאזינים שחשבו שהם יודעים מהו ג'אז, לנפץ את הגבולות בין הזאנרים של המוזיקה ולהראות שמוזיקה מאולתרת יכולה להיות אינטליגנטית, מעניינת ומספקת כמו ענפי מוזיקה פופולרית אחרים. אסביורן סוונסון נהרג בתאונת צלילה ב-14 ביוני 2008 כשהוא בן 44 במותו.

בראד מלדאו

(נולד ב-23 באוגוסט 1970) פסנתרן אמריקאי מוכר ומוערך מאוד בקרב חובבי הג'אז והקהל הרחב, בזכות יכולותיו הטכניות הגבוהות ובזכות עיבודיו לפסנתר של מוזיקה פופולרית.

מלדאו נולד בג'קסונוויל שבפלורידה וגדל בעיר הארטפורד המערבית, שבקונטיקט. מגיל צעיר ניגן בפסנתר ואת העניין בג'אז גילה לראשונה כאשר היה בן 12 ושמע הקלטה חיה של ג'ון קולטריין. בשנת 1988, כשהוא בן 18, החל ללמוד ג'אז בקולג' למוזיקה של ה-The New School בניו יורק. הוא ניגן כמלווה למגוון של אמנים, שהבולט ביניהם הוא ג'ושוע רדמן, עד להקמת השלישייה (הטריו) שלו ב-1994, Brad Mehldau Trio, ביחד עם הבסיסט לארי גראנדיר, והמתופף חורחה רוסי (אותו החליף ג'ף באלארד ב-2005).

מלדאו מוכר במיוחד בזכות עיבודיו לשירי רוק ופופ ליצירות ג'אז. ניתן למצוא בין השאר את ניק קייב, הביטלס, רדיוהד בין האמנים שזכו לביצוע שלו יותר מכמה פעמים. יש המשווים בין מלדאו לבין ביל אוונס אם כי הוא מסתייג מהשוואה, ואף מפרט מדוע בחוברת המצורפת לאלבומו "The Art of the Trio IV". בין מקורות ההשראה שלו, מציין מלדאו את נגני ג'אז קית' ג'ארט, מיילס דייויס, לארי גולדינגס, את חברי השלישייה שלו ואחרים. בראד מלדאו הצליח בפרק זמן קצר ליצור לעצמו סגנון מאפיין וקול ייחודי הנשענים על יכולת הפרשנות הייחודית שלו, על צליל הפסנתר ועל טכניקת הנגינה המצוינת.

עשרה פסנתרי ג'אז מודרני

 

פסנתרנים טובים ומוכרים בג'אז, יש באלפים אך הג'אז המודרני עבר מהפיכה  ששינתה את הג'אז לתמיד -הנה  עשרה פסנתרי ג'אז שמספרים את סיפור הג'אז המודרני

קית' ג'ארט (Keith Jarrett;‏ נולד ב-8 במאי 1945 בפנסילבניה), פסנתרן ומלחין ג'אז אמריקאי.

ג'ארט למד במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון בשנותיה הראשונות, ברקלי הוא קולג' למוזיקה מאוד מוכר בזכות אותם אנשים כמו קית' ג'ארט, כיום גם ישראלים רבים עוברים לבוסטון ולומדים שם.

הוא עבר לניו יורק, שם ניגן במועדון הגאז' "הוילג' ואנגארד" (the Village Vangurad). המתופף ארט בלייקי צירף אותו ללהקתו, שליחי הג'אז, ומאוחר יותר הצטרף ג'ארט לרביעייה של הסקסופוניסט צ'ארלס לויד; האלבום "Forest Flower" שהוציאה הרביעייה היה בין האלבומים המצליחים של שנות ה-60 המאוחרות. בתקופה זו התחיל ג'ארט את דרכו כמנהיג הרכב, עת הקים שלישייה עם נגן הבס צ'ארלי היידן והמתופף פול מושן. שלישיה זו התפרקה אך היוותה סימן היכר של הפסנתרן, גם הופעותיו בשנים האחרונות הוקדשו לשלישית פסנתר. בהמשך הקריירה שלו ניגן ג'ארט עם מוזיקאים מפורסמים רבים נוספים, ביניהם מיילס דייוויס, יאן גרברק, ג'ון קריסטנסן ופאלה דניאלסון.

סגנונות הג'אז המאפיינים את יצירותיו ביותר – ג'אז רומנטי, בי בופ וסווינג. ג'ארט ניגן גם מוזיקה קלאסית, והוציא תקליטים ובהם ביצועים ליצירות של באך,מוצרט, שוסטקוביץ', ואחרים; לדבריו, דווקא תוך נגינת מוזיקה קלאסית למד כי כשרונו מפותח יותר כמאלתר.ב-1973 התחיל ג'ארט להופיע בקונצרטים ללא נגנים מלווים, וזכה להצלחה רבה. תקליט הסולו שלו (משנת 1975) "קונצרט קלן" הוא אחד מתקליטי הג'אז הנמכרים ביותר בכל הזמנים.

ג'ארט מנגן גם בצ'מבלו, תופים, קלאוויקורד, סקסופון ואורגן, אולם הכלי עמו הוא מזוהה ביותר הוא הפסנתר. שלישיית קית' ג'ארט המונה בנוסף אליו את המתופף ז'אק דז'ונט והבסיסט גארי פיקוק מתמחה בנגינת סטנדרטים וזוכה להצלחה גדולה בהקלטות והופעות.

הרברט ג'פרי "הרבי" הנקוק (Herbert Jeffrey "Herbie" Hancock; נולד ב-12.4  1940)

אולי הדמות הכי מזוהה עם פסנתרנות ג'אז כיום, מוזיקאי ג'אז ומלחין זוכה פרס הגראמי משיקגו, אילינוי. הנקוק הוא מהפסנתרנים המצליחים והמשפיעים ביותר בתולדות הג'אז. הוא אימץ אלמנטים של רוק, פאנק וסול יחד עם אלמנטים יותר חופשיים מן הג'אז.

כחלק מה-Second Great Quintet של מיילס דיוויס, הנקוק סייע בהגדרת מחלקת הקצב בג'אז, והיה אחד מן הארכיטקטים של צליל ה"פוסט בופ". מאוחר יותר הוא נהיה אחד ממוזיקאי הג'אז הראשונים שעשו שימוש בסינטיסיזרים ופאנק. למרות כל חדשנותו, המוזיקה של הנקוק נשארת לרוב מלודית ומאוד נגישה. רבות מיצירותיו חצו את הגבול ונהיו למוצלחות בקרב ציבור הפופ.

יצירותיו המוכרות ביותר של הנקוק כוללות את "Cantaloupe Island" "Watermelon Man" "Maiden Voyage" "ו-"Rockit".

ארמנדו אנתוני "צ'יק" קוריאה Armando Anthony "Chick" Corea; נולד ב-12.6.1941 ב מסצ'וסטס

פסנתרן ג'אז אמריקאי הנחשב לאחד מפסנתרני הג'אז הגדולים ביותר שצמחו בשנות השבעים. קוריאה מתאפיין בעיקר בשילוב הסגנונות שקיים ביצירותיו. במהלך מרבית הקריירה שלו ניגן קוריאה בעיקר (אך לא רק) פיוז'ן (תת-סגנון בג'אז שהתפתח בשנות השבעים).

נולד במסצ'וסטס. אביו היה חצוצרן ג'אז וכך היווה כהשפעה מוזיקלית ראשונה עבורו. קוריאה למד פסנתר מגיל ארבע. הוא גדל לצלילי צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, באד פאוול, לסטר יאנג והורס סילבר, אך התעניין גם במוזיקה של בטהובן ומוצארט, שהשפיעו רבות על יצירותיו. לאחר כמה שנות התנסות עם הפסנתר ואף עם מערכת התופים, החל קוריאה לקחת שיעורים עם פסנתרן קונצרטים. במהרה החל לנגן עם נגנים רבים, ביניהם מונגו סנטמריה, סטן גץ ואחרים. החצוצרן הגדול מיילס דייויס הזמין את קוריאה להרכבו וחשף בפניו את האורגן החשמלי, שבו ישתמש קוריאה גם בהמשך הקריירה. בהמשך התנסה קוריאה גם בהקמת הרכב אוונגארד שנקרא "Circle", אך לאחר שלוש שנים שינה כיוון מוזיקלי.

בתחילת שנות השבעים הקים את הרכב הג'אז-רוק-פיוז'ן "Return to Forever" שהיה אחד מההרכבים הבולטים בתחום בשנות השבעים. חברי הלהקה המקוריים היו: סטאנלי קלארק (באס), ג'ו פארל (סקסופון, חליל), פלורה פורים (קולות ווקלים, כלי הקשה), איירטו מוריירה (תופים, כלי הקשה) וצ'יק קוריאה (קלידים). הרכב זה ניגן מוזיקה מקורית שסגנונה היה בעיקר ג'אז משולב עם השפעות לטינו-אמריקניות. בתקופה זו התפרסמו יצירות רבות של קוריאה, ביניהן "Spain".

ג'ו זאווינול

היה פסנתרן וקלידן ג'אז, מחלוצי זרם הפיוז'ןבמוזיקה. הוא זכה 30 פעם בתואר "קלידן הג'אז הטוב ביותר" בסקרי כתב העת דאון ביט. זאווינול נולד בווינה, אוסטריה, סבתו הייתה ממוצא צועני. חברו לספסל הלימודים היה תומאס קלסטיל, לימים נשיא אוסטריה. זאווינול רכש את השכלתו במוזיקה קלאסית בקונסרבטוריון של וינה.ב-1959 קיבל מלגה ללימודים במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון והיגר לארצות הברית. הוא החל לנגן בהרכבו של החצוצרן מיינרד פרגוסון שם פגש את נגן הסקסופון ויין שורטר, שלימים יהיה שותפו להנהגת להקת 'תחזית מזג האוויר' (Weather Report).זאווינול עזב על מנת ללוות את הזמרתדיינה וושינגטון.

ויליאם ג'ון אוונסWilliam John Evans‏ .16.8  192915.9 1980) מוכר כביל אוונס

ויליאם ג'ון אוונס נולד בפליינפילד, ניו ג'רזי ב-16 באוגוסט 1929. כשהיה בן שש החל ללמוד פסנתר ומאוחר יותר למד לנגן גם בכינור ובחליל צד. המפגש הראשון שלו עם עולם הג'אז היה בגיל 12, עת החליף את אחיו בתזמורת ריקודים בעיר מגוריו. אוונס המשיך בגיל מאוחר יותר ללימודי מוזיקה בקולג' והחל להופיע בהרכבים מקומיים שונים. בשנת 1951 התגייס לצבא ארצות הברית, שם ניגן על חליל צד בתזמורת.לאחר שהשתחרר מהצבא בשנת 1954 החל אוונס לנגן בניו יורק עם מוזיקאי ג'אז בכירים, בהם הקלרניתן טוני סקוט, החצוצרן ארט פארמר, הסקסופוניסט לי קוניץ והבסיסט צ'ארלס מינגוס, איתם גם הקליט את הקלטותיו הראשונות. בסוף שנת 1956 הקליט אוונס את אלבומו הראשון כמנהיג, "New Jazz Conceptions", יחד עם הבסיסט טדי קוטיק והמתופף פול מושן, איתו הרבה לעבוד גם בהמשך הקריירה המוזיקלית שלו. האלבום סימן כי באותה התקופה אוונס הושפע עמוקות מבאד פאוול וממוזיקה קלאסית, עם מהלכי אקורדים והירמוני אקורדים חדשניים, שהיוו את אבן היסוד של הג'אז המודרני.

בשנת 1958 הצטרף אוונס לשישייה של מיילס דייוויס, בה היה המוזיקאי הלבן היחיד. אוונס היה חבר בהרכב למשך פחות משמונה חודשים, אך לבקשת דייוויס, חזר אליו בתחילת 1959 להקלטת "Kind of Blue", שהפך לאלבום הג'אז הנמכר ביותר בכל הזמנים.

בסוף 1958 הקליט את אלבומו השני כמנהיג, "Everybody Digs Bill Evans", יחד עם הבסיסט סם ג'ונס והמתופף פילי ג'ו ג'ונס. כחודש לאחר הקלטת אלבום זה חזר אוונס לאולפן ההקלטות, שוב עם פילי ג'ו ג'ונס, והפעם עם הבסיסט פול צ'יימברס. בסיום ההקלטות החליטו שהשלישייה אינה מעניינת מספיק, והחומר נגנז עד שנת 1975, אז יצא לאור תחת השם "On Green Dolphin Street".

בשנת 1959 הקים אוונס יחד עם הבסיסט סקוט לאפארו והמתופף פול מושן שלישייה הנחשבת לאחד מהרכבי הג'אז הטובים בכל הזמנים. השלישייה ניגנה הן סטנדרטי ג'אז מסורתיים והן קטעים מקוריים של אוונס, וחבריה שיכללו את האינטראקציה המוזיקלית ביניהם ליצירת אלתורים קולקטיביים שטישטשו את הגבולות שבין סולן למלווה. אלבומה הראשון של השלישייה, "Portrait in jazz", יצא לאור בשנת 1959. בשנת 1961 ניגנה השלישייה במועדון הווילג' ונגארד, שם הקליטה עוד שני אלבומים בהופעה חיה, "Sunday at the Village Vanguard" ו-"Walts for Debby", המציגים את השלישייה בשיאה. אירוע טרגי קטע את פעילותה של השלישייה, כאשר לאפארו נהרג בתאונת דרכים כשהוא בן 25 בלבד.

אוונס השאיר חותם על עולם הג'אז ונחשב לאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר על פסנתרני ג'אז במחצית השנייה של המאה ה-20. מהלכיו ההרמוניים והולכת הקולות שלו היוו את אבן היסוד לנגינתם של פסנתרנים מודרניים כגון הרבי הנקוק וקית' ג'ארט, ופתחו עולם חדש בג'אז. ביל אוונס נפטר בניו יורק ב-15 בספטמבר 1980, מסיבוכים הקשורים לשימוש רב-שנים בסמים

באד פאוול (  Bud Powell‏, נולד בשם ארל רודולף פאוול; 27 בספטמבר1924 – 31 ביולי 1966)

היה אחד מענקי הפסנתרנים בג'אז, שינה את הדרך שבה מנגנים פסנתרני הג'אז בכל הסגנונות שלאחר הסווינג. באד פאוול היה מראשוני הפסנתרנים להפסיק לנגן באסים ביד שמאל ("Striding"), אלא להשתמש בה על מנת לנגן אקורדים צבעוניים יותר. בנוסף, לעתים קרובות עשה שימוש ב-Horn-like-playing, כלומר, נגינת פראזות "בופיות" על פסנתר.

בתקרית גזענית פאוול הוכה בראשו על ידי המשטרה, מה שהביא לנזק בלתי הפיך. מאז אותה התקרית באד סבל מכאבי ראש חמורים והתמוטטויות מנטליות רבות. למרות זאת, הוא הקליט מספר תקליטים מוצלחים מאוד לחברות התקליטים Blue note, ‏Roost ו-Verve. באד החמיץ הזדמנויות רבות בגלל הנזק המוחי שלו, ומסופר כי פעם צ'ארלי פארקר אמר למיילס דייויס שלא יצרף את באד ללהקתו משום ש"הוא משוגע אפילו יותר ממני!".

ב-1951 הוא אושפז בבית חולים וטופל בנזע חשמלי, אך למרות זאת במהלך שנות ה-50 הוא עדיין היה מסוגל לנגן. בשנת 1959 עבר לפריז שבצרפת, כאשר גם שם אושפז לתקופה מסוימת, וחזר לניו יורק בשנת 1964. שנתיים לאחר מכן, ב-31 ביולי הוא נפטר כתוצאה ממחלת השחפת‏.

ארט טייטום (באנגלית: Art Tatum;‏ 13 באוקטובר 1909 – 5 בנובמבר 1956)

וירטואוז, שנודע ביכולתו הטכנית הגבוהה וכישורי האלתור שלו בנגינה בפסנתר. טייטום נולד ב-1909 בטולדו, אוהיו, למשפחה מוזיקלית. מילדותו סבל מקטרקטים שגרמו לעיוורון בעינו האחת ולראייה קלושה בעינו השנייה. למרות ניסיון לשקם את ראייתו בניתוח, הוא נכשל בכך לאחר אירוע תקיפה ב-1930, כאשר היה בגיל 21.

טייטום היה ילד פלא מוזיקלי. בגיל שלוש הוא לימד את עצמו לנגן משמיעה תוך האזנה לקטעי נגינה של סרט מנוקב בפסנתר אוטומטי. בראיון רדיופוני שהעניק הוא הכחיש כי למד את שני החלקים של יצירות לארבע ידיים על ידי מגע בקלידים הלחוצים בעת שהפסנתר האוטומטי ניגן. הוא ניגן יצירות שנכתבו במקור כדואטים ולא היה מודע לכך שאלו נכתבו עבור שני נגנים. בדרך זו הוא פיתח סגנון נגינה מהיר במיוחד ללא פשרות בדיוק. כבר בתור ילד הוא היה רגיש מאוד לאינטונציה של הפסנתר ודרש שיכוון לעתים קרובות.

טייטום החל את לימודיו הקלאסיים בגיל צעיר מאוד, ואז ניגן במועדונים וברדיו. הוא הגיע לניו יורק ב-1932 והקליט כעבור שנה ארבעה קטעי סולו, כולל "רג הנמר" הבלתי נשכח, שאנשים סברו כי נוגן על ידי שני פסנתרנים. הוא היה הסולן הראשון ב"מועדון אוניקס" שברחוב 52 בשעות שאחרי המופעים, לפני שהופיע במועדונים רבים בכל ארצות הברית. הוא הקים, יחד עם נגן הקונטרבאס סלאם סטיוארט ועם נגן הגיטרהטייני גריימס, שלישייה שנחשבה למעולה. בשנים 1953 – 1955 הוא הקליט 120 קטעי סולו לפסנתר, בארבעה סשנים (מפגשים מוזיקליים) עליהם פיקח נורמן גראנץ, וגם ארגן סשנים עם בן ובסטר (סקסופון), ליונל המפטון, בני קארטר, באדי ריץ' (תופים) ופילי ג'ו ג'ונס (תופים). קונצרט הסולו האחרון שלו נערך ב-1955, והוא המשיך להקליט עד מותו בלוס אנג'לס בקיץ 1956.

פסנתרנים רבים מעריכים מאוד את טייטום ואת נגינתו. ולדימיר הורוביץ הביע תדהמה על סגנונו. סאמסון פרנסואה הצהיר כי "הוא באמת היה גאון בדרכו להלחין אגב אלתור". בייסי כינה אותו הפלא השמיני של העולם, אוסקר פיטרסון אמר כי הוא נגן הג'אז הגדול ביותר בכל הזמנים, בעוד הרבי הנקוק הודה שאיש אינו יכול להשתוות לו. בהיותו יורש בו-זמני למסורת הסטרייד פיאנו ולהמצאותיו של ארל היינס, הוא הצליח לשוות חשיבות זהה לשתי ידיו. כל אחת מידיו יכולה הייתה לנגן במקצב שונה, אגב חוש מזוקק להרמוניה, שאפשר לו לבצע שינויי קצב ופרסטיסימו מרשימים ביותר. א-טמפו היו הפרלודים לנושאים (של מלחינים כמו גרשווין, קרן, דבוז'ק, או מסנה), רוחשים בארפג'י, ציטוטים וערבסקות – שפע אלמנטים עד שלעתים נדמה שהם מציפים את הלחן.

 

ת'לוניוס מונק (אנגלית: Thelonious Monk‏, 10 באוקטובר 1917 – 17 בפברואר 1982) 

 

היה מגדולי נגני הפסנתר של הג'אז. נגינתו של מונק הייתה חדשנית מאד, והוא היה מחלוצי מהפכת הבי בופ. אף על פי שנגינתו לא התקבלה היטב בקרב הקהל הרחב בתחילת הדרך, כיום הוא נחשב לאחד מפסנתרני הג'אז הבולטים והמשפיעים ביותר בתחומו. ת'ליוניוס מונק נולד ב-10 באוקטובר 1917, ברוקי מאונט שבצפון קרוליינה. זמן קצר לאחר מכן עברה משפחתו לניו יורק. בפסנתר הוא החל לנגן בגיל 5 בערך. הוא התחיל את הקריירה המקצועית שלו כפסנתרן בליווי מטיף דת נוצרי.

בשנים 1943-1940 החליף את ארט טאטום כפסנתרנה של להקת הבית של המועדון הניו יורקי המפורסם מינטונז פליי האוס. המועדון היה מקום שבו התנסו ג'אזיסטים במוזיקה חדשנית. מונק עבד מעט עם לאקי מילינדר ב-1942 והצטרף לזמן קצר לתזמורתו של קוטי ויליאמס ב-1944 עמו הקליט לראשונה את הסטנדרטים המפורסמים שלו מנגן את "אפיסטרופי" ומאוחר יותר את "ראונד מידנייט". אבל רק כאשר הצטרף לקולמן הוקינס כפסנתרן הקבוע שלו קיבל מונק הכרה נרחבת. בתחילה, התלוננו מעריציו של הוקינס על הפסנתרן האקסצנטרי שהוסיף ללהקה, אך מונק המשיך בהרכב.

כשנכנס מונק הישר אל תוך זירת הג'אז בניו יורק בתחילת שנות הארבעים, סגנונו האישי היה כבר מפותח לחלוטין. לאורך כל חייו, הוא לא התעניין בדבר כפי שהתעניין במוזיקה שלו. את רוב יצירותיו כתב מונק בין הגילאים 45 ל-55. בכל הקלטה בה השתתף מונק, נשמע סגנונו המובהק. בביוגרפיה שלו, סיפר דיזי גילספי שהוא מעולם לא שמע את מונק מנגן בצורה שונה. קני קלארק מוסיף, שבזמן בית הספר התיכון, כשניגן מונק מוזיקת גוספל, לא היה דבר מיוחד בסגנונו. כאשר החל המסע ברחבי ארצות הברית, בקנזס סיטי שמעה אותו מרי לו ויליאמס וציינה את סגנונו השוטף והמהיר באותן שנים, סגנון שאף על פי שהגיע מהסווינג, היה שונה ממנו לחלוטין. במשך כל שנותיו כפסנתרן, לא השתנה סגנונו, למרות שינויים רדיקליים שעבר הג'אז בשנות הקריירה שלו. סגנונו של מונק היה בולט מאד, וניתן היה לזהות את נגינתו בכל רגע. מהבחינה הזו הוא היה ייחודי – מספר הפסנתרנים עם סגנונות מובחנים ומגובשים היה קטן באותה תקופה.

למרות ייחודו, סגנונו של מונק קשה מאוד לניתוח. הנגינה של מונק בדרך-כלל לא מתואמת במתכוון, גם למנגינה המנוגנת וגם לשאר הכלים. הצליל שהפיק מונק מהפסנתר היה בלתי רגיל ביותר ונוצר מהמגע הנוקשה שלו בקלידים. בדרך כלל בתקופה זו, תשומת הלב שמקבל המגע כגורם להוצאת צליל מהפסנתר היא קטנה, ורק במקרה של יוצרים כמו מונק ניתן לשים לב אל סגנון המגע. הטכניקה הרווחת, של מתיחת האצבעות, לא הייתה בשימוש אצל מונק, ולמרות שהיה איש גדול ממדים, אצבעותיו היו קטנות. במקום טכניקה זו, ניגן מונק בטכניקת "תקיפה", כאשר אצבעותיו מכוונות כמו חץ אל הפסנתר, והוא "יורה" אותן לכיוונה של המקלדת. הטכניקה הזאת נוגדת למעשה את הטכניקה שפותחה על מנת לאפשר מהירות ושטף בנגינה. למרות שלמעשה לא השתמש בטכניקה הנכונה ושילם על כך מעט במהירות, אין להתייחס לסגנונו כברירת מחדל עבורו. מונק בחר מהתחלה את הדרך הזאת, כאשר יכול היה לבחור גם בדרך המקורית. כשמונק בחר להראות שטף או טכניקה, הוא היה מנגן את הסולם המוגדל, האהוב עליו בעיקר באלתורים, או סולמות כרומטיים.

שלישיית אסביורן סוונסון (בשוודית: Esbjörn Svensson Trio)

הרכב ג'אז שוודי שהוקם בשנת 1990 על ידי אסביורן סוונסון . ההרכב כלל את אסביורן סוונסון (פסנתר), דן ברגלונד (באס ) ו מגנוס אוסטרום (תופים).

על ידי סגנון שמשלב אלמנטים של ג'אז קונבנציונלי ,אפקטים אלקטרונים , רוק , פופ ומוזיקה קלאסית הצליח ההרכב לעשות את כל הדרך מעיירה קטנה בשוודיה לשוק הקשה ביותר ל ג'אז מיובא, השוק האמריקאי.

השלישייה שילבה בין החדווה של תלוניוס מונק ,הדרמה של יוהאן סבאסטיאן באך ואנרגיית הרוק המתקדם של אמרסון לייק ופאלמר בתחילת דרכם. השלישייה שהושפעה בין היתר מרדיוהד הצליחה להנגיש את המוזיקה שלה לחובבי פופ ורוק תוך שמירה על הגרעין הקשה של מאזיני הג'אז.

הפרסום של האלבום From Gagarin's Point of View בשנת 1999 בלייבל הגרמני ACT הביא לפריצה הראשונה של ההרכב אל מחוץ לגבולות סקנדינביה. מה שהתחיל, כביצועים של גרסאות כיסוי למוזיקה של אחרים, התחלף בחומר מקורי שהקנה להרכב פרסי גראמי שוודים , מקום ראשון בתחרות הג'אז הבינלאומית הבריטית של 2003 ופרס מטעם Jazzman magazin. הצרפתי.

ההרכב הצליח, לשנות את הציפיות של מאזינים שחשבו שהם יודעים מהו ג'אז, לנפץ את הגבולות בין הזאנרים של המוזיקה ולהראות שמוזיקה מאולתרת יכולה להיות אינטליגנטית, מעניינת ומספקת כמו ענפי מוזיקה פופולרית אחרים. אסביורן סוונסון נהרג בתאונת צלילה ב-14 ביוני 2008 כשהוא בן 44 במותו.

בראד מלדאו Brad Mehldau

(נולד ב-23 באוגוסט 1970) פסנתרן אמריקאי מוכר ומוערך מאוד בקרב חובבי הג'אז והקהל הרחב, בזכות יכולותיו הטכניות הגבוהות ובזכות עיבודיו לפסנתר של מוזיקה פופולרית.

מלדאו נולד בג'קסונוויל שבפלורידה וגדל בעיר הארטפורד המערבית, שבקונטיקט. מגיל צעיר ניגן בפסנתר ואת העניין בג'אז גילה לראשונה כאשר היה בן 12 ושמע הקלטה חיה של ג'ון קולטריין. בשנת 1988, כשהוא בן 18, החל ללמוד ג'אז בקולג' למוזיקה של ה-The New School בניו יורק. הוא ניגן כמלווה למגוון של אמנים, שהבולט ביניהם הוא ג'ושוע רדמן, עד להקמת השלישייה (הטריו) שלו ב-1994, Brad Mehldau Trio, ביחד עם הבסיסט לארי גראנדיר, והמתופף חורחה רוסי (אותו החליף ג'ף באלארד ב-2005).

מלדאו מוכר במיוחד בזכות עיבודיו לשירי רוק ופופ ליצירות ג'אז. ניתן למצוא בין השאר את ניק קייב, הביטלס, רדיוהד בין האמנים שזכו לביצוע שלו יותר מכמה פעמים. יש המשווים בין מלדאו לבין ביל אוונס אם כי הוא מסתייג מהשוואה, ואף מפרט מדוע בחוברת המצורפת לאלבומו "The Art of the Trio IV". בין מקורות ההשראה שלו, מציין מלדאו את נגני ג'אז קית' ג'ארט, מיילס דייויס, לארי גולדינגס, את חברי השלישייה שלו ואחרים. בראד מלדאו הצליח בפרק זמן קצר ליצור לעצמו סגנון מאפיין וקול ייחודי הנשענים על יכולת הפרשנות הייחודית שלו, על צליל הפסנתר ועל טכניקת הנגינה המצוינת.

ארבעה פסנתרנים ששווה להכיר בעולם המוזיקה הקלאסית

מאריי פרחיה  Murray Perahia

נולד ב-19 באפריל 1947 בניו יורק), פסנתרן ומנצח יהודי-אמריקאי. נשיא המרכז למוזיקה ירושלים משנת 2009.

מאריי משה פרחיה נולד בברונקס, ניו יורק כבן לדוד ופלורה פרחיה, יהודים ספרדים דוברי לדינו שמוצאם מסלוניקי. פרחיה החל לנגן בפסנתר בגיל ארבע. ניצוח והלחנה למד בקולג' מאנה. בין השאר למד פסנתר עם מיידזיסלב הורשובסקי והיה מיודד עם הפסנתרן ולדימיר הורוביץ אשר לדבריו שימש לו השראה. זכייתו בפרס הראשון בתחרות פסנתרנים "לידס" ב-1972 סללה את דרכו להכרה בינלאומית. ב-1973 ביצע את קונצרט הסולו הראשון שלו ומאז ועד היום הוא מרבה להופיע באירופהאמריקה ובמזרח הרחוק, הן בהופעות פסנתר סולו והן עם תזמורות והרכבים קאמריים.

הקלטותיו של פרחיה ידועות באיכות הצליל, דייקנות ביצועו ופרשנותו המוקפדת. רפרטואר היצירות אותן בחר לבצע מגוון ורחב יריעה. בין השאר הקליט את כל הקונצ'רטי לפסנתר ותזמורת של מוצרט ובטהובן. ב-1999 זכה בפרס גראמי עבור הקלטת הסוויטות האנגליות של באך ובשנים 1995 ו-1997 זכה בפרס המגזין גראמופון על הקלטת הבלדות של שופן ויצירות נוספות מאת גאורג פרידריך הנדל וסקרלטי. פרס גראמי נוסף קיבל ב-2003 עבור הקלטת כל האטיודים של שופן. חתן פרס וולף באמנות בתחום המוזיקה לשנת 2015.

פרחיה הופיע פעמים רבות בישראל כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית וכן ברסיטלים סולו. בין השאר גם נתן סדרת שעורי פסנתר במסגרת כיתת אמןבמרכז למוזיקה ירושלים שבמשכנות שאננים.

גלן גוּלד Glenn Herbert Gould

גלן הרברט   25 בספטמבר 1932 – 4 באוקטובר 1982) היה פסנתרן קנדי מפורסם, שנחשב על ידי רבים כגאון מוזיקלי ונמנה עם ענקי הפסנתרנים בני דורו, כסרגיי רחמנינוב, ארתור רובינשטיין וולדימיר הורוביץ. נודע באישיותו הססגונית, במוזרויות ובפרובוקציות שבהן היה מעורב, ובזכות הקלטותיו מרובות ההשראה של המוזיקה לכלי מקלדת של יוהאן סבסטיאן באך..

 

גולד נפטר בטורונטו ב-1982 בעקבות שבץ ונקבר בבית הקברות Mount Pleasant Cemetery. שנים לאחר מותו, וכמו בחייו, עוררה נגינתו פולמוס. מעריציו מדברים על פרשנותו הגאונית למוזיקה, ויש מוזיקאים הנשבעים כי המוזיקה שלו שינתה את חייהם. מתנגדיו מזלזלים ביכולתו המוזיקלית וטוענים כי רק אישיותו המוחצנת ומוזרויותיו הן שהביאו לו את התהילה. כישוריו ואישיותו המיוחדת של גולד שימשו רקע לסופר האוסטרי תומאס ברנהרד, שביסס עליו את עלילת הרומן "הטובע", שנכתב שנה אחרי פטירתו של גולד, ב-1983.

ארתור רובינשטיין

;‏ 28 בינואר 1887 – 20 בדצמבר 1982) היה פסנתרן יהודי-פולני מגדולי הווירטואוזים בדורו. זכה לתהילה בינלאומית במיוחד על ביצוע יצירותיו של שופן ועל עידוד מוזיקה ספרדית.

רובינשטיין נולד בלודז'פולין למשפחה יהודית והתחנך בוורשה. את קונצרט הבכורה שלו נתן בברלין בשנת 1900. לאחר מכן הופיע בגרמניה ובפולין והמשיך את לימודי הפסנתר עם איגנצי יאן פדרבסקי. בשנת 1904 נסע לפריז, שם פגש את המלחינים מוריס ראוול ופול דיקא ואת הכנרז'אק טיבו. שם גם ניגן את הקונצ'רטו השני לפסנתר של קמיל סן-סאנס בנוכחות המלחין.

בשנת 1906 הופיע רובינשטיין לראשונה בארצות הברית, בקרנגי הול בניו יורק, משם המשיך בסיור הופעות בארצות הברית, אוסטריהאיטליהורוסיה. בשנת 1912 הופיע לראשונה בלונדון.

בהיותו בן 21 ניסה להתאבד עקב עוניו והחשבת עצמו לפסנתרן בינוני.

הוצאתי את החגורה מן החלוק הבלוי שלי ועשיתי בה לולאה. בחדר הרחצה שלי היה קרס לבגדים שהיה די גבוה כדי להחזיק אותי. קרבתי כיסא, חיברתי את החגורה אל הקרס וכרכתי אותה סביב צווארי. בדוחפי את הכיסא ברגלי נקרעה החגורה ואני נפלתי ארצה בטפיחה.

בכיתי מרות, בלא ניחומים, במשך זמן רב, כשאני שוכב במקום שנפלתי בלא שום כוח. אחר, ביודעין למחצה, פסעתי בכבדות אל הפסנתר ונתתי פורקן לבכיי במוזיקה… כאשר אדם מפסיק לבכות שוכך הסבל… וכך, כיוון שהטבע תבע את שלו התחלתי לחוש רעב. 'הפעם אוכל שתי נקניקיות', החלטתי… בדרכי לאוטומט של אשלינגר לסעודה המפוארת שלי… גיליתי את סוד האושר ועדיין אני מחזיק בו: אהבו את החיים לטוב ולמוטב ללא תנאים.

כך, "בזכות החגורה החלשה", העולם קיבל את ארתור רובינשטיין.

במהלך מלחמת העולם הראשונה חי רובינשטיין בעיקר בלונדון, שם ליווה בפסנתר את הכנר והמלחין אז'ן איזאיי. משנת 1916 עד 1917 סייר בספרד ובדרום אמריקה, שם התוודע ליצירותיהם של המלחינים המקומיים אנריקה גרנדוסאלבניסדה פאיה ווילה לובוס. וילה-לובוס הקדיש לו את יצירתו Rudepoema, הנחשבת עד היום לאחת היצירות הקשות ביותר לביצוע בפסנתר.

בשנת 1932 פרש רובינשטיין למשך מספר חודשים מחיי הבמה, במטרה לשפר טכניקת נגינה ולרענן את הרפרטואר.

בשנות מלחמת העולם השנייה חי רובינשטיין בארצות הברית, ובשנת 1946 ניתנה לו אזרחות אמריקאית. הוא סירב לנגן בגרמניה שלאחר המלחמה משום שכמה ממקורביו נספו בשואה. התדרדרות במצב הראייה והשמיעה אילצו אותו לפרוש מן הבמה בשנת 1976, ומאוחר יותר התעוור לחלוטין.

אף כי התפרסם בעיקר כסולן, גם במוזיקה קאמרית היה רובינשטיין משכמו ומעלה, וניגן עם מוזיקאים גדולים כמו הנריק שרינגיאשה חפץ וגרגור פיאטיגורסקי. פרט ליצירותיו של שופן, אשר על ביצועיהן עיקר תהילתו, הקליט רובינשטיין גם יצירות משל בטהובןברהמסשוברטשומאן ודבוז'אק.

בשנת 1932 נשא רובינשטיין לאישה את אניאלה (נלה) מלינארסקה, בתו של המנצח אמיל מלינארסקי ואשתו לשעבר של מייצ'יסלב מונץ. היא הייתה בת 24 והוא – בן 45. לזוג נולדו חמישה ילדים ואחד מהם נפטר בצעירותו. רובינשטיין בגד באשתו פעמים רבות ואחת ממאהבותיו אף ילדה לו בת. לימים העיד רובינשטיין על עצמו: "נאמר עלי כי בצעירותי חילקתי את זמני בין יין, מוזיקה ונשים. אני מכחיש זאת נמרצות.90% מהתעניינותי היה בנשים."‏[1].

בשנת 1977, בגיל 90, זנח רובינשטיין את אשתו בת ה-69 לטובת אשה צעירה בשם אנבל ווייטסטון (כיום ליידי אנבל וויידנפלד) ועבר להתגורר אתה בז'נבה עד מותו. היא עזרה לו לכתוב את החלק השני של האוטוביוגרפיה שלו – "שנותי הרבות" (1980) שאותה הקדיש לה.

רובינשטיין מת בז'נבה, שווייץ, ב-1982, בן 95. גופתו נשרפה, ועל פי בקשתו הובא אפרו לקבורה בישראל. ידידו הטוב ראש עיריית ירושלים טדי קולק דאג להטמנת האפר בכד באדמה ובמקום הוצבה מצבה עליה חרותים שמו ותאריכי הולדתו (1887) ומותו (1982) של רובינשטיין. הקבר שוכן בחלקת יער שנקראת על שמו של רובינשטיין, סמוך למושב עמינדב. מקברו נשקפת תצפית מרהיבה על יערות האזור, ובמקום הקרוי על שמו "מצפה רובינשטיין" הוקמה אנדרטה צנועה לזכרו, המתארת מקלדת פסנתר קמורה בצורת גלים.

רובינשטיין היה ידיד גדול ונאמן לישראל. הוא נודע בעולם כפסנתרן יקרן, אך את כל הופעותיו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית תרם ללא תמורה. במלחמת ששת הימים, כשהיה בן 81, שלח להיכל התרבות מברק מרגש:

ידידי היקרים, כל האנשים ההגונים אתכם בשעה זאת. אם תזדקקו לי אשמח לעשות כל אשר ביכולתי כדי להתחלק אתכם בעול– "הפילהרמונית", מיכאל אוהד, עמוד 80.

בישראל נערכת אחת לשלוש שנים תחרות פסנתר בינלאומית יוקרתית על שמו.

 פרידריך גולדה: Friedrich Gulda 

(נולד 16 במאי 1930 – 27 בינואר 2000) היה פסנתרן ומלחין אוסטרי, שפעל הן בתחום המוזיקה הקלאסית והן בתחום הג'אז.

גולדה נולד בווינה, בנו של מורה. את לימודי הפסנתר החל בגיל שבע אצל פליקס פאצובסקי, בקונסרבטוריון העממי (Volkskonservatorium) של וינה. ב-1942 נכנס לאקדמיה למוזיקה של וינה, שם למד פסנתר ותאוריה של המוזיקה אצל ברונו זיידלהופר ויוזף מרקס.‏

גולדה זכה בפרס ראשון בתחרות המוזיקה הבינלאומית בז'נבה בשנת 1946. בתחילה העדיף חבר השופטים את הפסנתרן הבלגי לוד באקס, אבל בהצבעה הסופית, היה גולדה הזוכה. אחת השופטות, איילין ג'ויס, שנתנה את קולה לבאקס, יצאה בחרי אף מן החדר וטענה, שיתר השופטים היו נתונים להשפעה בלתי הוגנת מצד תומכי גולדה.‏ גולדה החל להופיע בקונצרטים ברחבי העולם. ב-1950 הופיע לראשונה בקרנגי הול בניו יורק. יחד עם ירג דמוס ופאול בדורה-סקודה הקים גולדה את ההרכב, שנודע בהמשך בשם "הטרויקה הווינאית".

גולדה, שהתפרסם בעיקר בפרשנויות שלו למוצרט ובטהובן, ניגן גם מיצירות באך (במקרים רבים על קלוויקורד), שוברטשופןשומאןדביסי וראוול.‏

משנת 1950 ואילך טיפח גולדה עניין בג'אז, כתב שירים אחדים וקטעים אינסטרומנטאליים ולעתים שילב ג'אז ומוזיקה קלאסית אירופאית בקונצרטים שלו. בשנת 1956 הופיע במועדון הג'אז "בירדלנד" בניו יורק ובפסטיבל הג'אז בניופורט. הוא אירגן את התחרות הבינלאומית לג'אז מודרני בשנת 1966 וייסד את ה"מוזיקפורום" הבינלאומי, בית ספר לסטודנטים שרצו ללמוד אלתור, באוסיאך, אוסטריה, בשנת 1968 פעם אמר,"אין כל ערובה לכך, שאהיה למוזיקאי ג'אז דגול, אבל לפחות אדע, שאני עושה את הדבר הנכון. אינני רוצה להיכנס לשגרת החיים של פסנתרן הקונצרטים המודרני, וגם אינני רוצה ליהנות מן הנצחונות הזולים הנובעים מן ההצלחה המובטחת של הבארוק. (בראיון לניו יורק טיימס) "

סיפור חייו מתועד בסרט טלוויזיה דוקומנטרי משנת 2007 בשם So what?! – Friedrich Gulda.

בג'אז, מצא גולדה את "הדחף הרתמי, הסיכון, הניגוד המוחלט לגישה החיוורת, האקדמית שלימדו אותי." הוא החל גם לנגן בסקסופון בריטון.

גולדה נחשב לאחד מחשובי הפסנתרנים במאה ה-20. בין תלמידי הפסנתר שלו מרתה ארחריץ', שהגדירה אותו "ההשפעה החשובה ביותר שלי".‏ והמנצח קלאודיו אבאדו. פרידריך גולדה נישא פעמיים, בפעם הראשונה לפאולה לווה ובשנייה ליוקו ואקיאמה. שניים משלושת בניו, פאול וריקו גולדה, אחד מכל אחד מנישואיו, הם פסנתרנים מוכשרים. גולדה מת מהתקף לב בגיל 69, בביתו שבווייסנבאך, אוסטריה.

Long Haired Lover From Liverpool

Lorem Ipsum is simply dummy text of the printing and typesetting industry. Lorem Ipsum has been the industry's standard dummy text ever since the 1500s, when an unknown printer took a galley of type and scrambled it to make a type specimen book. It has survived not only five centuries, but also the leap into electronic typesetting, remaining essentially unchanged. It was popularised in the 1960s with the release. It is a long established fact that a reader will be distracted by the readable content of a page when looking at its layout.

The point of using Lorem Ipsum is that it has a more-or-less normal distribution of letters, as opposed to using 'Content here, content here', making it look like readable English. Many desktop publishing packages and web page editors now use Lorem Ipsum as their default model text, and a search for 'lorem ipsum' will uncover many web sites still in their infancy. Various versions have evolved over the years, sometimes by accident, sometimes on purpose (injected humour and the like).

Collaboratively administrate turnkey channels whereas virtual e-tailers. Objectively seize scalable metrics whereas proactive e-services. Seamlessly empower fully researched growth strategies and interoperable internal or "organic" sources networks

Interactively procrastinate high-payoff content without backward-compatible data. Quickly cultivate optimal processes and tactical architectures. Completely iterate covalent strategic theme areas via accurate e-markets.

  • Distinctively exploit optimal alignments for intuitive bandwidth
  • Quickly coordinate e-business applications through revolutionary catalysts
  • Seamlessly underwhelm optimal testing procedures whereas bricks-and-clicks
  • Synergistically evolve 2.0 technologies rather than just in time initiatives
  • Quickly deploy strategic networks with compelling e-business
  • Credibly pontificate highly efficient manufactured products and enabled data

Progressively plagiarize resource-leveling e-commerce through resource core mesh low risk high yield alignments before transparent e-tailers.

מה ישפר אתכם?

כולנו רוצים ושואפים להשתפר. זה נכון, אבל מה באמת עוזר להשתפר? מה עושה שיפט גדול? האם צריך להתחיל להתאמן שמונה שעות בשביל תוצאות?אנחנו צריכים למצוא שיטות נוספות.

התשובה היא שאימון בהחלט כן עוזר, אבל זה לא פרקטי עבור רובנו, להתאמן 8 שעות daily  ובעיקר כמבוגרים. בכל מקרה, אימון טכני הוא רק אלמנט היחיד ומתאים אולי בשביל ההתחלה. מה עם דמיון? פיתוח שמיעה? ידע תיאורטי? הכרות עם סגנון? אין לזה קשר לטכניקה בשום כלי..מה עם הלחנה? אילתור ויצירה?

שאנחנו מקשיבים למוזיקאים הגדולים של המאה, אנחנו שומעים מגוון, אנחנו שומעים איכות, האם יש חוט מקשר לחומרים האלו? כן. תשוקה! לכל המוזיקאים הגדולים יש תשוקה ענקית למוזיקה, לביצוע שלה, ולהקלטה שלה.

באך אמר על עצמו שהוא עבד למוזיקה, כשהוא ניגש לבקש עבודה מאיזה רוזן או נסיך מבוססים, הוא ביקש ליצור בצניעות ולשם שמיים, באך היה מאמין, אך לא נדע לעולם האם סגד לאלוהי הדת הנוצרית או לאלוהי המוזיקה, סביר בכל אופן, שבאך חש רוב ימי חייו תחושת שליחות דתית, לביצוע של מוזיקה, לא כל יום נולד איש שיכתוב 2000 יצירות.

לבאך היתה תשוקה לא רגילה לקונטרפונקט, כתיבה – רב קולית. למבנים הרמונים, למתמטיקה.

הוא לא היה איש רגיל, וכל ילדיו ניגנו. אבל! באך לא למד לנגן באופן מסודר, הוא לא הלך למורה פעם בשבוע, הוא לא השאיר אחריו מחברות אימונים, וככל הידוע לא היה לו קואצ'ר פסיכולוג. גם הורים לא היו לו. אבל באך רצה, רצה והאמין, רצה האמין יגע והשיג. באך הפך לאמן ידוע כבר בימי חייו, ואולי ידוע יותר בעת המודרנית.

תשוקה גדולה למוזיקה, זה הדבר האמיתי, אנשים עם תשוקה שהעזו לחלום , זכו לפעמים גם לבצע. אין מה להפסיד. מצד שני, מיליון תלמידים שהתחילו ללמוד פסנתר, הפסיקו, סטטיסטית, רוב האנשים מפסיקים, אבל מי ממשיך? מי שמצא את עצמו מתגעגע לנגן, מי שחיבר שיר, שמעולם לא נשכח מליבו, מי שזכה לנגן בשביל חברים והצית את ליבם, לכל אלו יש תשוקה למוזיקה, ליצירה, ולנגינה, ואם אתם ביניהם, אתם מוזמנים להמשיך את החגיגה. מוזיקה

 

מדריך ללימוד תיאוריה מוסיקלית

אחד היתרונות הגדולים של האינטרנט לדעתי זה פתיחת האפשרות ללמוד אונליין, למזלנו, מוזיקאים מתקשרים מעולה עם העולם טכנולוגי, תיאוריה אונליין.קבלו המלצה על לימודי תיאוריה באתר הנחמד הזה .

תיאוריה.קום הינו אתר מקיף  ללימוד תיאוריה ומתבצע ללא הורדה של תוכנה, אלא מתפקד כתכנה אונליין, בניגוד לאתרים אחרים  ברשת, או תכנה, זהו אתר שמתעדכן כל הזמן, גם בעת כתיבת שורות אלו.

 

 

האתר מתחלק לארבע קטגוריות שונות: מאמרים, תרגילים, מדריכים, רשימת מושגים.

מאמרים – מכיל אינסוף מאמרים מפי מומחים המכילים ניתוח של של מלודיות ויצירות רבות של באך והסברים מלווים באיורים אינטראקטיביים.

תרגילים הסקציה מחולקת לשתי קבוצות:

אחת המוקדשת לפיתוח שמיעה ריתמי, הרמוני ומלודי בעזרת זיהוי נכון בעזרת האוזן.

שנייה המוקדשת לניתוח טכני בעזרת הקשה על חלקים אינטראקטיביים.

מדריכים  בחלק זה נמצא קורסים שונים בכם למתחילים וגם למתקדמים.

 

בנוסףהאתר מציג  דוגמאות אינטראקטיביות העוזרות לעקוב ולהבנה הכללית,ניתן למשל למצוא קורס מקיף המתייחס לכל מערכת רישום התווים, הסברים בנושא רישום וקריאת קצב, שמות התווים וכו על פי נושאים: מרווחים/ סולמות/ אקורדים/ דרגות הרמוניות/ צורות מוזיקליות או מושגים: כאן נמצא סקירה מקיפה של מושגים מוזיקליים, רישום דרגות הרמוניות  והיפוכי אקורדים. המושגים כתובים בשפה האנגלית למשל סקסטה היא Sixth ובעזרת רישומים של ספרות רומיות.

בסטודיו לפסנתר ניתן לקבל קורס מקיף, כולל הסבירים בעברית ברורה, על סולמות והמבנה שלהם, ודרך שלמה ומלאה עם תבונות רבות הנותנת מושג מוחלט לגבי התיאוריה וכיצד היא יכולה לעזור לנו כמבצעים, מלחינים ומעבדים.

הקורס  מעודכן, ויכול להתאים לכל מי שמחפש להרחיב את הבנתו בתיאוריה מוזיקלית וכן כהכנה לבחינות כניסה למגמות המוזיקה/ מוסדות הלימוד למוזיקה בישראל.

לפרטים צור קשר

[bestwebsoft_contact_form lang=he]

 

אלבומי ג'אז מומלצים!

האזנה לאלבומי ג'אז עיצבה את עולמי המוזיקלי, ספק אם האוזניים שלי היו נפתחות לכיוונים הרמוניים וקצביים חדשים, אילולא שמעתי תקליטי מופת של טריין, מונק, אלינגטון, קני בורל ואחרים.

בפוסטר מפורסם שהיה תלוי מולנו בכיתה, הוצגו   אנשי ג'אז כשהם משתלבים כרונולוגית בעץ .לכל עץ אינספור ענפים, וכל ענף קשור לאחר בצורות שונות. ג'אז הוא סיפור אנושי, וכדאי להכיר אותו כבר היום.

בדיקה קלה תוביל אתכם להקלטות, שארט בלייקי למשל, ממקימי שליחי הג'אז, מנגן במאות אלבומים עם אחרים, החמישיה המפורסמת של מיילס משתנה כל כמה שנים אבל תמיד טובה ורעננה או את ההשתקפות של נגן  מסויים בנגן אחר למשל תוכל קלות לשמוע את באד פאוול בטביעת האצבע של פסנתרן אחר.

הנה כמה דוגמאות לאלבומים ששווה להכיר:

Bud powell  באד פאוול

הוא אחד הפסנתרנים המשפיעים ביותר בדור ג'אז המוקדם, הוא ניגן עם צ'רלי פרקר והושפע ממנו, לבאד  היתה גאונות משלו, שהשפיעה על דרך הנגינה של אלפי פסנתרני ג'אז לאורך ההיסטוריה. עם זאת שהיה פסנתרן מחונן היה גם אקצטרני אך למזלנו השאיר אחריו לא מעט הקלטות.

bud powell –  the amazing bud powell תקליט שיצא בלייבל בלו נוט, בשני חלקים. התקליט מכיל קטעים מקוריים שכתב באד פאוול, חלקם הפכו לשגורים אצל פסנתרי ג'אז מאוחרים יותר.  הבי בופ – שפה מרכזית בג'אז של אותה תקופה הייתה כור מחצבתו של באד, והיא באה לידי ביטוי במלוא הדרה.

באד פאוול נחשב לאגדת ג'אז עוד בחייו, הרבה להקליט ולתור בארה"ב והביא את הג'אז המורדני לאירופה. רבים רואים בו אחד מהפסנתרנים המשפיעים ביותר עד היום. לצערנו כמו רבים מנגני הג'אז נפטר באד פאוול  בגיל מוקדם (41) .

קישורים נוספים

ראיון עם באד פאוול  | פודקאסט בנושא המוזיקה של באד פאוול  מתוך סופר שערך מחקר על סגנונו

ביל אוונס | Bill Evans

 תפרסם בעיקר על חלקו עבודתו  באלבום של מיילס דיויס kind of blue

הוא לא מנגן בכל האלבום וחולק אותו עם פסנתרן אחר שמובא ברשימה כאן winton kelly, אבל האלבום נפתח עם צלילי הפסנתר של אבנס, אלבום זה נחשב עד היום לאלבום הנמכר ביותר בג'אז בכל העולם.

ביל אוונס היה תופעה מיוחדת, במקור הוא היה פסנתרן עם רקע קלסי, אך סיפר בראיונות שתמיד ניסה לנגן כמו פסנתרן שחור, אחד מסימני ההיכר שלו הייתה הצורה שבה ליווה אבנס היטיב להשתמש בהולכת קולות הייחודית לו והמשופעת ברעיונות הרמוניים רבים.

אבנס הוביל רוב חייו שלישיות תחת שמו וזכה להוציא אלבומים רבים, בהם גם עבודות סולו פסנתר. כמה מקטעיו הפכו לסטנדרטים מוכרים.אני אוהב במיוחד את האלבום שלו interplay  בו מופיע גם ג'ים הול (גיטרה) 

הרבי הנקוק

הרבי הנקוק היה חלוץ בסגנונות רבים, ולאחר שהיה חבר בחמישיה המפורסמת של מיילס דויס עם ג'ורג' קולמן, וטוני ויליאמס , פנה לסגנונות נוספים, הוא חיבר את הג'אז לפאנק, לכלים אלקטרונים, ותמיד היה בפרונט שזה נגע לעשית מוזיקה,אך כמו אבנס, הוביל אלבומי טריו  פסנתר רבים. הוא מוגדר בויקיפדיה כיזם, חובב טכנולוגיה וכלי נגינה אלקטרוניים, זוכה פרסי גראמי ואחד מעשרת הפסנתרים המשפיעים ביותר בעולם הג'אז.

הכל נכון. הוא היה הראשון שהשתמש במחשבי מק למשל, או הקליט על מוג וגם כיום בגיל 70 + נחשב לגורו ג'אז פעיל במיוחד. הוא הביא לאו"ם את פרויקט יום הג'אז הבינלאומי – יום ששם את הג'אז על המפה העולמית, ונחגג כבר 7 שנים ברציפות , כל 30.4  (שמחתי להיות חלק ממנו בשנת 2015 ואהיה גם השנה).

האלבום האהוב עלי בתחום שלישיות הפסנתר שלו הוא  inventions and dimensions, מעין אלבום אקספרימנטלי עם קומפוזיציות מאוד קצביות.

קית' ג'ארט | Keith Jarret

קשה שלא לאהוב את קית' ג'ארט, פסנתרן שמכיל בתוכו כל כך הרבה יצירתיות, הוא ניגן בין היתר עם ארט בלייק , ג'אז מסנג'רס, בתחילת דרכו, ומאוחר יותר עם מיילס דויס, קית'  ג'ארט היה למפתח סגנון אישי חדש, לצד התעמקות בסגנונות הידועים של ביבופ וסווינג, אחד התקליטים הנמכרים ביותר בעולם הג'אז, שייך לג'ארט והוא תקליט המבוסס כולו על אילתור בזמן אמת, ללא תווים או חזרות על קטעים מהעבר. שווה להקשיב לזה מספר פעמים כדי להבין את עומק הנגינה והביטוי הבאים לידי ביטוי בהקלטה היסטורית זו:

  The koln concert

צ'יק קוריאה | Chic Corea

צ'יק גם גדל וניגן אצל מיילס דיוויס, אבל כמו ג'ארט ואוונס, פיתח צליל משלו, והפיק את אלבומי הטריו שלו, שרבים מהם זכו להיות רבי מכר.בשנים האחרונות הוא מרבה לשתף פעולה (כרגע הוא והרבי הנקוק חולקים טור יחד בתכנית לשני פסנתרים), ובין היתר הקים קבוצות שונות עם צעירים  בתחום הג'אז, באחת מהן היה חבר גם הבסיסט הישראלי אבישי כהן.

 spain למשל  זכור לו לטובה

המעניין בעבודה של קוריאה בעיני, זה הניסיון ליצור מוזיקה חדשה כל כמה שנים, אם כי בשנים האחרונות, נדמה שהוא חוזר יותר למקורות, כולל אלבום מחווה לפסנתרן באד פאוול (ראה תחילת הרשימה)

אחת המומחיות של קוריאה מעבר לפסנתרנות המבריקה שלו היא שילוב של כלים כמו הסינת'/הפסנתר החשמלי ושילובם בצליל המסורתי של הג'אז. למשל בפורמט טריו.כמו כן , קוריאה נחשב למלחין פורה  ונדבך נוסף, שמוסיף לו נקודות אצלי זה ההתעניינות הבלתי פוסקת שלו במוזיקה קלאסית.

כמו הנקוק, קית' ג'ארט  – גם לקוריאה מספר תכניות באגף הפסנתר קלאסי.

ת'לוניוס מונק | Thelonious Monk

מה לא נאמר על מונק ? – שהוא ואן גוך של הג'אז, הכהן העליון …מונק לדעתי היתה אישיות חד פעמית, לא מהעולם הזה, וכך גם המוזיקה שלו, מוזיקה מקורית ומזוככת, שיכלה להגיע  לעולם רק דרך צינורות הג'אז.

אני מעריץ של כל העבודות שלו ו לפעמים שהוא נשמע לי באנלי, אני בודק את עצמי ומגלה בד"כ, שאני זה שטועה, מונק אף פעם לא משעמם, הסגנון הייחודי שלו, לא יתאים לכל אחד, אבל למי שמוכן להקשיב בסבלנות ולחפש צפויה הנאה רבה.

 אחד האלבומים האהובים עלי הוא monk's dream הקשיבו במיוחד לקטע השני body and soul   שמונק טשטש לגמרי.

ארט טאטום | Art Tatum

אחד מהפסנתרים שאותם כמעט ולא מזכירים, הוא ארט טאטום שהיה גם המורה של אוסקר פיטרסון ומונק, אבל בעיקר היה גאון פסנתר ברמות המטורפות ביותר.

ארט טאטום, פעל בסגנון הסטרייד, אך היה כל כך משוכלל בהרמוניות ובטכניקה שלו שיכל לנגן כל מה שרצה, השליטה הלא רגילה שלו בפסנתר, זיכתה אותו במעמד של אחד מגדול פסנתרי הג'אז אי פעם.

הקלטה רגועה מאוד שלו (ולא שגרתית) עם הסקסופוניסט בן וובסטר, היא תענוג גדול לאוזניים

וינטון קלי | Winton Kelly

פסנתרן שמקורו באיים הקריביים, וללא ספק אחד הפסנתרים שאני אוהב במיוחד, הוא פסנתרן עם קסם של טאץ', קליל ומלא השראה. הזדמנות טובה להצצה לעולמו תהיה לעבודות הטריו שלו, או לאלבומי ג'אז רבים, בהם הוא מלווה, בחמישיה של מילס דויס, ובסשנים של הנק מובלי (מלחין וסקספוניסט ג'אז)

וידאו נדיר של וינטון עם ג'ון קולטריין וסטן גץ

איך לנגן בוסה נובה חלק א'

המקצב שמקורו בברזיל, הינו הדגשה ריתמית על בסיס של שתי תיבות, לפני שניכנס לפרטי המקצב הבוסה נובה. קצת היסטוריה ומקורות:

משמעות השם "בוסה נובה" הוא "בוסה חדשה". המילה "בוסה" הייתה שגורה בפי מוזיקאים בברזיל גם טרם הופעת הבוסה נובה כסגנון מוזיקלי, והיא באה לציין ביצוע מלא חן וקסם.(ויקיפדיה)

זה המקום להגיד שבברזיל, התערבבו תרבויות שונות, מצד אחד  תרבות של מקצבים ממוצא אפריקאי-ערבי, מצד שני קולוניות ששלטו בברזיל, השפיעו תרבותית ומוזיקלית וניתן להבחין בעבודות  של מלחינים בברזיל הרמוניה מערבית שמקורה בגרמניה ורוסיה. קרלוס גו'בים שגיבש את סגנון הבוסה נובה אמר באחת מהופעותיו הרבות שסגנון הבוסה נובה, אמור לשדר קלילות רומנטית, מצב שבו אין גסות.

כאן ניתן לשמוע אותו מסביר את מקומה של הבוסה בתור נגזרת של הסמבה (יש הרואים במקצב מעין סמבה איטית)


ראשית כל יש להבין את ההדגות של התופים (במקור מטמבורין, יותר מאוחר, בתופים המודרנים, ההדגות נעשות על טבעת התוף)

 

 

 

הנחת העבודה היא שאם מכירים את הדגשים – והשתיקות בתוך התיבות המנוגנות נדע גם ללוות את המקצב (comping) וגם להנות מהסגנון (מודעות)

 

על כך בפרק הבא

המשך לפרק ב'

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות:

קורס מתחילים – מה הסטודיו מציע?

הסטודיו מציע שיעורי פסנתר לכל הרמות. עם זאת, אם את/ה מתחיל,  פיתחנו שיטה להבנה בסיסית של תיאוריה מוזיקלית וביצוע, כך שבעשרה שיעורים תוכל לסקור אחד מהנושאים הבאים: קריאת תווים בסיסית, רישום וקריאת אקורדים,  הכרת מבנים של שירים מוכרים.

איפה לומדים?

פעילות הסטודיו מתרכזת כרגע באיזור המרכז, שיעורי נגינה אחד על אחד, מתבצעים במרכז תל אביב. בנוסף, מתקיימים שיעורי תיאוריה המתאימים לקבוצות קטנות.ניתן לשלב בין שיעורי תיאוריה לשיעורי נגינה מעשיים. תוצאות מובטחות.

קורס מתחילים

הסטודיו מציע שיעורי פסנתר לכל הרמות. עם זאת, אם את/ה מתחיל,  פיתחנו שיטה להבנה בסיסית של תיאוריה מוזיקלית וביצוע, כך שבעשרה שיעורים תוכל לסקור אחד מהנושאים הבאים: קריאת תווים בסיסית, רישום וקריאת אקורדים,  הכרת מבנים של שירים מוכרים.

לימוד פסנתר

ניתן לפתח מאוד את נושא הנגינה. התלמיד מקבל אימון ( coaching) המתאים ספציפית ליכולות שלו, לכן שיעורי פסנתר בסטודיו אינם דבר אוטומטי ואפור כמו במקומות אחרים. השיעורים מבוססים על שיטות לימוד שונות בעולם.

לימוד תיאוריה

הסטודיו שם דגש רב, על הטמעת יסודות תיאורטיים והתלמיד מקבל כלים להתמודדות עם חומר מוזיקלי מזוויות תיאורטיות, מה שמביא בסופו של דבר,  לנגינה מודעת, קריאטיבית וביטחון עצמי אצל התלמיד

פיתוח שמיעה

הסטודיו רואה חשיבות  לנושא פיתוח השמיעה, ומקנה היכרות מעמיקה עם הנושא.

לימודי הלחנה.


הסטודיו מקבל תלמידים  להלחנה, מיועד לכותבים שבינינו, ולמתענינים בתחום. נושאים : כתיבת שירים, ניתוח מנגינות, התנסות בכתיבה בסגנונות שונים, סקירת מסורות כתיבה במוזיקה הפופלארית ובסגנונות נוספים.

הלחנה בעזרת מחשב

הסטודיו מלמד את היסודות בתוכנות הבאות : Ableton Live , Cubase בגירסאותיהן האחרונות. ניתן ללמוד את המושגים הבסיסים בעת כתיבה בעזרת STEP SEQUENCER , כמו כן נלמדים דגשים רבים בנושא סאונד דיגטלי אפקטים, כתיבה בעזרת מקלדת שליטה, הקלטות מחשב. דוגמאות רלבנטיות יסופקו

קורס ליווי שירים

מיועד לכל מי שמרגיש שהליווי שלו אינו עשיר. סקירה של שירים פופלארים, ניתוח והבנת המרכיבים, הטמעת טכניקות לליווי בפסנתר, בצורות שונות ומגוונות . דוגמאות רלבנטיות יסופקו.

יתרונות

הסטודיו לפסנתר מציע גישה אלטרנטיבית לבתי ספר למוזיקה, בהם יש המון תלמידים ומורים, והקשר האישי מתפספס, בסטודיו תקבלו שיעור בחיוך ונימה אישית, ותוכלו להתאים תכנית המתאימה לאופי המיוחד שלכם. הסטודיו מקבל תלמידים בכל הרמות, עם זאת המסלולים נחלקים לשנים עיקריים: מתחילים ומתקדמים. בשני המקרים, תכנית הקורס מותאמת לכל אחד ואחת מכם.

תנאי קבלה

רצון טוב, והתמדה. הסטודיו מקבל כל מי שרוצה ללמוד. עם זאת, הכרת כלי נגינה ובפרט פסנתר דורש אימון התמדה ומשמעת ורצף. מדיניות הביטולים בסטודיו היא כזאת. הודעה של 24 שעות על ביטול שיעור ולא פחות.
והתחיבות לעשרה שיעורים ראשונים ברצף למעט חגים, חופשות, ומחלות  – הסטודיו עובד במתכונת שבועית. כלומר שיעור שבועי של שעה או יותר. הסטודיו לא  מעונין בתלמידים לא רציניים, ולכן תלמידים המחסרים שיעורים, באופן רציף מתבקשים להסביראת עמדתם, על מנת שלא לתפוס מקום של מישהו אחר ש*כן* רוצה להתמיד…

ספרות

הסטודיו לפסנתר, מחזיק בספרית תווים, בגישה למאגרים ממחושבים של ספרות מוזיקלית קלסית, ג'ז, הקלטות לליווי התלמיד, חומר תיאורטי, ראיונות וקטעי וידאו.  כמו כן ניתן לקבל רקע בתחומים משיקים: היסטוריה של הסגנון הקלסי, היסטוריה של סגנון הג'ז, מאמרים בנושא מוזיקה אלקטרונית, מאמרים בנושא כלי נגינה, מאמרים בנושא שמיעה ופיתוח שמיעה.

ציוד

הסטודיו לפסנתר, מצויד במחשב חדיש ומערכת הקלטה מבוססת תוכנה מובילה, מיקרופונים להקלטות פסנתר, תכנת תיווי, תוכנות ליצירה והפקת מוזיקה, מקלדות שליטה וכלי נגינה נוספים.

הקלטות של תכנים

ניתן להקליט את השיעורים ואף לקבל חומר מוקלט משיעורים אחרים, לתלמידי הסטודיו יש גישה למאגר של שיעורים הזמין להם באינטרנט.

מחירים

קורס של עשרה שיעורים במחיר של 130 שקל לשעה. שיעורים פרטיים בנושא תיאוריה/נגינה עולים 150 שקלים.
הנחות נוספות לתלמידים הסוגרים שיעורים לתקופה של ארבעה חודשים ומעלה.

קשר

הסטודיו מקיים את הפעילות במרכז תל אביב .דיזינגוף /שדרות בן גוריון/כיכר רבין – קרובים מאוד.

ניתן ליצור קשר 

הסטודיו לפסנתר

תלמידי הסטודיו ללימוד פסנתר, נהנים מסביבה אישית ומתודולוגית הוראה שפותחה על מנת להביא למיצוי הכישרון של כל תלמיד/ה.  בקיצור,כל מה שצריך על מנת להתחיל בתהליך מעמיק ואיכותי כבר קיים:

דגש על תיאוריה – העמקה והטמעה של יסודות המרווחים, אקורדים, סולמות.

לימוד יסודות של סגנונות רבים ומגוונים  וצורת הנגינה בהם לדוגמא: לטין, רוק, פופ, ג'אז.

לימוד פסנתר בעזרת כלים מעשיים לנגינה בסגנון הג'ז בפרט ובסגנון הקלאסי בכלל.

השיעורים מתקיימים בסטודיו לפסנתר באיזור רחוב גורדון בת"א.

הסטודיו מאובזר בציוד הקלטה, פסנתר חדיש- מכוון תמיד, ספריית תוים, ומחשב המשמש להטמעת כלים לימודיים  בנוסף לאפשרות לעבודה מול תוכנות תיווי והקלטה.

למעונינים קורס משולב עם היכרות המחשב והאולפן הביתי  בדגש על יצירת פסי קול המשלבת היכרות  עם  תהליכי הקלטה,מיקס ובישול.

שאלות ותשובות  

  0504-774664 צור קשר