אקורדים הם המפתח שלך להצלחה.

שאלה שחוזרת שוב ושוב מפי תלמידי, הם מתי אוכל לנגן את השיר שאני אוהב.

כדאי להסביר, מוזיקה היא תוצאה של איך שאתם שומעים, והטכניקה, תגיע גם תגיע, שתיסגרו על מה שאתם באמת שומעים, ולא רק מה שאתם רוצים ללמוד. ישנם  שתי דרכים עיקריות. דרך התווים, שבה תצטרכו לשלוט באיזושהיא רמה בשפת התווים, אפשר להיות רגועים, זו שפה פשוטה וקלה למי שמתרגל, לא מסובך יותר מלרוץ בפארק ריצה קלה, או לעשות יוגה, למעשה, תירגול זה החלק שקשה לרוב האנשים, אבל once אתם שם, אין שום בעיה להגיע לתוצאות. ואת התוצאות, אתם תקבעו, העינין הוא שאתם צריכים מנה יפה של רצון בשביל להתניע.

הדרך השניה והיא גם הדרך המקובלת, היא לגשת דרך האוזנים, שימו לב שהפסנתר, בבסיס שלו, מחולק לצלילים לבנים ושחורים, הצלילים הלבנים, לא דורשים הכנה מיוחדת, איצבוע מיוחד או טכניקה מיוחדת, הם שם על מנת שתנגנו בהם, והאקורדים, הם המפתח שלכם להצלחה.

אני אסביר

שהיתי ילד בן 6, לא היה לי מושג וחצי מושג על מוזיקה, ידעתי בתוך תוכי שיש דבר כזה שנקרא תווים, אבל בתמימותי, חשבתי שאני צריך להמציא אותם, ואכן לקחתי דף, והתחלתי לנסות להעתיק כל מיני פראזות שנשמעו לי טוב, מהר מאוד זנחתי את רעיון ההעתקה, שכן לא היתה לי סבלנות לרשום את הרעיונות המוזיקליים האלו על דף, מאוחר יותר אבין שאקט הזה היה אחת הסיבות שדחפו אותי לחקור יותר את הקלידים, אמנם עם כל הכבוד, ילד בן 6 אינו חוקר מצטיין, ומה שמלווה אותו זה הכיף שהוא מקבל, והסקרנות הטבעית, ולכן אני חושב שקודם כל לפני הכל, פתחו את מה שמסקרן אתכם, את מה שגורם לכם להתלהבות, הסקרנות הטבעית שלכם, חייבת לגבור על הפחד, וזה טבעי שאם לא ניגנתם מעולם תרגישו במתח כלשהוא, כדאי לפתור אותו עם מורה או לבד, ולהתחיל לנגן. מה שהוביל אותי באותו זמן, היתה מלודיה פשוטה שאימצתי, אותה מלודיה, עליה חזרתי עשרות ומאות פעמים, הפכה עם הזמן לנדושה, והיה צורך לשנות אותה, להוסיף לה מסגרות, להאריך ולקצר אותה, המוזיקה החלה לתת את אותתיה, ורק אחר כך, דאגתי על רישום התווים והטכניקה,

www.pianotlv.com

 

לאחר שהיתה לי פראזה ביד, החלתי לחפש BASSLINE שיתאים לה, ליווי ממוקד, שיתאים ספציפית לתווים שניגנתי ביד ימין, רק ביד שמאל, ובבסים. אותם התווים הפכו משעממים לאחר זמן מה, נדרשו לי גם כמה שעות טובות כידי להבין שאני צריך לשלוט בשני ידיים בנגינה בפסנתר ולא רק באחת, הדבר הבא היה לנסות להתאים את האקורדים לאותה מנגינה שהיתה ביד שמאל.

באורגן שלי היה לחצן המעביר את האקורדים למצב אוטומטי, שהתופים פעלו, היה ליווי אוטומטי לפי כל סגנון וסטייל קצבי, לחיצה על מקש בודד באיזור הבסים, היתה נותנת לי אקורד מג'ורי, אחרי זמן מה למדתי לשנות את האקורדים האלו,למינור, לשבע. עכשיו היה לי גם ליווי , גם מנגינה ויכולתי לנגן בשתי ידיים בקלות.

מכאן והלאה, פיתחתי שיטה, ויכולתי ללמוד שירים על פי האוזן. למה? אם חושבים על זה, מנגינה פשוטה + אקורד + ליווי אוטומטי – נתנה לי בסיס טוב לשמוע  את המוזיקה, עם הבסיס הזה יכולתי לבנות המשכיות, ולנגן שוב דברים ששמעתי.שירים למשל. או לעשות עיבוד על פי סטייל קצבי מסוים.הכינו לעצמכם דרך שתלמד אתכם לשמוע את המכלול, ואתם מסודרים.

היום שלושים שנה אחרי, יש לי כלים להראות לכם, לא תצטרכו ליווי אוטומטי וטריקים זוליםJ  אבל ללמוד ללודת שירים בדרך שלכם, זה אפשרי ואת הבסיס לזה יש ללמוד. לא רק לשמוע צריך אלא גם לקרוא תווים וללמוד, אבל בלי שמיעה בסיפור –אי אפשר, הנה פוסט על קריאת תווים